טיפול בנזעי חשמל עדיף על טיפול תרופתי בחולים עם דיכאון דו-קוטבי עמיד (Am J Psychiatry)

טיפול בנזעי חשמל (ECT או Electroconvulsive Therapy) יעיל הרבה יותר מטיפול תרופתי בחולים עם דיכאון דו-קוטבי עמיד לטיפול, כך עולה מתוצאות המחקר האקראי-מבוקר הראשון להערכת הטיפול בנזעי חשמל בחולים עם דיכאון על-רקע הפרעה ד-קוטבית. עם זאת, מממצאי המחקר שפורסמו בכתב העת American Journal of Psychiatry עולה עוד כי שיעורי ההפוגה היו מתונים בשתי הקבוצות, ממצאים המדגישים את הצורך בטיפולים חדשים ויעילים יותר באוכלוסיית חולים זו.

מדגם המחקר כלל 73 חולים מאושפזים בשל מחלה חדה עם הפרעה דו-קוטבית, שסבלו מדיכאון עמיד לטיפול; בחולים אלו מדד MADRS (Montgomery-Asberg Depression Rating Scale) עמד על 25 ומעלה.

החולים חולקו באקראי לטיפול בנזעי חשמל (שלושה מפגשים בשבוע למשך עד שישה שבועות), באמצעות אלקטרודות שמוקמו חד-צדדית מימין וגירוי קצר, או טיפול תרופתי סטנדרטי, בהתאם לאלגוריתם המקובל לדיכאון דו-קוטבי.

מהנתונים עולה כי טיפול בנזעי חשמל היה הרבה יותר יעיל מטיפול תרופתי, כאשר מדד MADRS הממוצע בתום ששת שבועות הטיפול היה נמוך ב-6.6 נקודות בקבוצת הטיפול בנזעי חשמל, בהשוואה לקבוצת הטיפול התרופתי.

בדומה, מדד Inventory of Depressive Symptomatology הממוצע לאחר שישה שבועות היה נמוך ב-9.4 נקודות בקבוצת הטיפול בנזעי חשמל. באשר למדד Clinical Global Impression for Bipolar Disorder, המדד הממוצע היה נמוך ב-0.7 נקודות בקבוצת הטיפול בנזעי חשמל בתום תקופת הטיפול.

שיעורי התגובה המשמעותית היו גבוהים כמעט כפליים עם טיפול בנזעי חשמל (73.9% לעומת 35%, p=0.01), אך שיעורי ההפוגה לא היו שונים משמעותית בין הקבוצות (34.8% לעומת 30%, p=0.74).

מנתוני המחקר עולה כי נזעי חשמל הינו טיפול פוטנטי יותר מטיפול תרופתי בחולים עם דיכאון על-רקע הפרעה דו-קוטבית. שיעורי ההפוגה הנמוכים עשויים להעיד על חומרת המחלה באוכלוסיית המחקר.

Am J Psychiatry. 2015;172:3-5, 41-51

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן