מאת  מערכת אי-מד

מס’ האנשים בגיל הביניים ומבוגרים יותר אשר סובלים מהפרעות פסיכיאטריות גבוה באופן ניכר מזה שדווח בעבר, כך עולה ממחקר חדש מ-JAMA .  

ניתוח של יותר מ-1000 מבוגרים שהשתתפו במחקר ה- Baltimore Epidemiologic Catchment Area (ובקיצור ECA) , אשר כולל מידע מראיונות שבוצעו עד לפני 24 שנים, מראה עליה של בין פי 2 ל-12 בדיווח על בעיות נפשיות בין שתי התקופות, ככל הנראה על רקע תת דיווח בראיון הראשון. לעומת זאת, היה דיוק גבוה בדיווחים על מחלות גופניות כמו סוכרת, יתר לחץ דם ודלקת מפרקים.

מסקנת החוקרים היא שהערכה המתייחסת לתקופת חיים המסתמכת על איסוף מידע נקודתי בודד על ציר הזמן עלולה להוביל להערכת חסר של הפרעות נפשיות.

החוקרים מוסיפים כי למרות שיש צורך במחקרים נוספים, המחקר הזה מעלה שאלה לגבי הדיוק של סקרי אוכלוסיה כללית. במקום זה, להערכתם, דיווחים מצטברים ועוקבים עשויים לספק מידע מדוייק יותר על שכיחות תחלואה לאורך תקופת חיים.

כאמור , החוקרים העריכו מידע שהתקבל מ-1071 משתתפים (מהם 63% נשים, 62% לבנים, 35% שחורים) במסגרת מחקר מעקב ארוך טווח.

במהלך תקופת המחקר היו ארבעה גלים של ראיונות עם המשתתפים בשנים 1981, 1982 , 1996 ו-2004/5 . הגיל הממוצע בתקופת הבסיס היה 35.4 ובגל האחרון 58.9 .

במהלך שני גלי הראיונות הראשונים, הפרעות פסיכיאטריות אובחנו על בסיס קריטריוני DSM-III , ובשני הגלים האחרונים על בסיס DSM-III-R .

המימצאים הראו כי הערכה של הפרעת דכאון מג’ורי (MDD) הייתה בשכיחות של 4.5% בגל האחרון לעומת 13.1% עבור התקופה המצטברת.

בנוסף, הערכה רטרוספקטיבית לעומת מצטברת הראתה 0.6% לעומת 7.1% בהתאמה שכיחות של הפרעה כפייתית (OSD) , של 12.6% לעומת 25.3% עבור חרדה חברתית ו-2.5% לעומת 6.7% עבור הפרעת חרדה, 9.1% לעומת 25.9% עבור תלות או התמכרות לאלכוהול ו-6.7% לעומת 17.6% לתלות/התמכרות לסמים.

היחס בין שיעורי השכיחות להפרעות לאורך החיים על בסיס הגל הרביעי לראיונות לבין השכיחות המוערכת על בסיס תוצאות מצרפיות לתקופה נע בין פי 2 ל-12 .

תופעה זו כאמור לא נמצאה לגבי דיווחים על מחלות שאינן נפשיות כמו סוכרת ויל”ד, שם ההבדלים בהערכת התחלואה לאורך החיים על בסיס הגל הרביעי של הראיונות לתוצאה המצטברת לא היו משמעותיים, ועמדו על יחס של 1.1-1.3 בלבד בין הגישה המצרפית לנקודתית.

החוקרים מציינים שמשתתפים שהיו מעל גיל 59 היו עם סיכון יחסי גדול יותר בהשוואה לצעירים מגיל 50 לציין הפרעת דכאון קודמת (סיכון יחסי של פי 6.69, ברווח בר סמך של בין 1.54-29.06 ), הפרעת חרדה (פי 14.42) , התמכרות לאלכוהול (פי 16.4) והתמכרות לסמים (פי 22.6).

החוקרים מסיקים כי נטל ההפרעות הנפשיות הקיים באוכלוסיה עשוי להיות גדול יותר באופן ניכר מזה שהוערך בעבר. ייתכן שהדבר נובע מהתדמית השלילית שיש להפרעות נפשיות ולדיווח חסר בעיקר בגילאים צעירים יותר.

JAMA Psychiatry. Published online January 8, 2014