פעילות גופנית עשויה להשפיע לטובה על תסמיני דיכאון, כך עולה מתוצאות סקירה ספרותית ומטה-אנליזה, שפורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת Cochrane Database of Systematic Reviews.
עם זאת, החוקרים מציינים כי דרושים מחקרים נוספים באיכות-גבוהה להבנת הסוג והיקף הפעילות הגופנית היעילים ביותר ואם התועלת הנ”ל נותרת לאורך זמן. מהסקירה עולה כי לפעילות גופנית עשויה להיות השפעה מתונה על תסמיני דיכאון.
הסקירה כללה 37 מחקרים אקראיים ומבוקרים, כאשר חומרת התסמינים של החולים נבחנה באמצעות מדדים סטנדרטיים של דיכאון.
מבין 35 מחקרים (1,356 משתתפים) שערכו השוואה בין פעילות גופנית ובין קבוצה ללא-טיפול או קבוצת ביקורת, ההבדל הממוצע המתוקן לתוצא העיקרי של דיכאון בתום הטיפול עמד על 0.62-, עדות להשפעה קלינית מתונה.
כאשר החוקרים כללו רק שישה מחקרים (464 משתתפים), ניתוח לפי כוונה לטיפול והערכה סמויה, ההבדל הממוצע המתוקן לא היה מובהק סטטיסטית (0.18-). הם מציינים כי הנתונים שנאספו משמונה מחקרים (377 משתתפים) סיפקו נתונים ארוכי טווח בנוגע להשפעה על מצב הרוח והדגימו השפעה קטנה בלבד לטובת פעילות גופנית.
הסקירה המעודכנת הדגימה גם עדויות שאינן חד משמעיות לפיהן פעילות גופנית לדיכאון מביאה לשיפור איכות החיים של החולים.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לחזק את בסיס העדויות התומך בהשפעות פעילות גופנית. הם גם ממליצים שמחקרים נוספים יבחנו בפירוט מעמיק יותר אילו סוגי פעילות גופנית עשויים להועיל במיוחד לחולים עם דיכאון.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!