Depression

עובדות על דיכאון

דיכאון אישה צעירה

יום המודעות הבינלאומי לדיכאון וחרדה מתקיים בכל שנה בראשית חודש נובמבר ומוקדש להגברת המודעות לתופעת הדיכאון המהווה את המחלה הנפשית הנפוצה ביותר בעולם.

על פי הערכות כ – 14% מאוכלוסיית ישראל והעולם סובלים מדיכאון.

ארגון הבריאות העולמי ה WHO מעריך שעד שנת 2020 מחלת הדיכאון תדורג במקום השני מבין המחלות החמורות בעולם אחרי התקפי לב, מבחינת העול הגלובלי על האנושות, בשל אובדן ימי עבודה ועלויות הטיפול הגבוהות.

לתופעת הדיכאון מספר סיבות שחלקן עדיין לא ידועות. ככל הנראה ישנם גורמים ביולוגיים ורגשיים העלולים להגביר את הסבירות שאדם יפתח תופעת דיכאון במהלך חייו. בעשור האחרון מצביעות עדויות מדעיות על קשר גנטי לדיכאון, היכול לעבור בתורשה. חוויות חיים קשות, דפוסי אישיות מסוימים, מתח גבוה. הערכה עצמית נמוכה, או פסימיות קיצונית יכולים להגביר את הסיכון להיות מדוכא.

לדיכאון תסמינים שונים ורבים, כל תסמין יכול להיות קשור גם לתופעות אחרות שאינן בהכרח דיכאון. חזרה של מספר תסמינים ביחד למשך זמן עשויה להצביע על מצב של דיכאון המחייב טיפול. התסמינים הם, תחושת עצב, ריקנות, חוסר תקווה, פסימיות, אשמה, חוסר אונים, תחושת חוסר ערך, קושי לקבל החלטות, חוסר יכולת להתרכז ולזכור, איבוד עניין או הנאה בפעילויות רגילות, אובדן אנרגיה, בעיות בהירדמות ושינה, בעיות קימה, חוסר תיאבון, איבוד משקל, כאבי ראש, חוסר מנוחה או עצבנות ורצון להיות לבד רוב הזמן.

גם אנשים חזקים ובעלי תעצומות נפש אדירות עלולים לסבול מדיכאון.

נשים סובלות יותר מדיכאון מאשר גברים. כרבע מכלל הנשים וכשמינית מכלל הגברים יסבלו לפחות מאפיזודה אחת או אירוע של דיכאון במהלך חייהם.

גם כ 3% עד 5% מבני הנוער חווים דיכאון קליני מדי שנה. אחד מכל 25 בני נוער סובל מדיכאון בתקופת גיל ההתבגרות.

הצעד הראשון לקראת הטיפול בדיכאון הוא להגדיר את התופעה. למרבה הצער אנשים בדיכאון מתקשים לעיתים  לחשוב בבהירות או להכיר בתסמינים שלהם. הפגנת דאגה ותמיכה מצד משפחה וחברים תסייע לבקש ולקבל עזרה מקצועית.

כ – 80% – 90% מהאנשים הסובלים מתופעת הדיכאון (גם בצורות החמורות ביותר שלה) יכולים לקבל עזרה באמצעות, תמיכה פסיכולוגית, טיפול תרופתי או שילוב של שניהם גם יחד. נכון להיום, כל קופות החולים, משתתפות בייעוץ פסיכולוגי או פסיכיאטרי וכן במימון וכיסוי של תרופות נוגדות דיכאון.

בישראל גם רופאי המשפחה (ולא רק פסיכיאטרים) יכולים ורשאים לטפל בדיכאון.

עדיין קיימים כיום  תת טיפול והימנעות משימוש בתרופות נוגדות דיכאון. רבים מהסובלים מדיכאון חוששים ליטול תרופות מסיבות הקשורות לתופעות לוואי, לסטיגמה או לתדמית.

רוב הציבור הישראלי חושב כי דיכאון משפיע על התפקוד המיני. 66% מקרב הצעירים עד גיל 40 ו-70% מבני ה-40 ומעלה סבורים כי הדיכאון משפיע על התפקוד המיני במידה רבה. 74% מהנשים ו- 62% מהגברים חושבים שלדיכאון יש השפעה על חיי המין*.

רוב האוכלוסייה סבורה כי אדם הסובל מדיכאון צריך לפנות לעזרה מקצועית ואינו צריך להמתין  שהתופעה שתחלוף מעצמה. עמדה זו בולטת במיוחד בקרב אנשים מעל גיל 40, כ 79% מהם חושבים כך *.

למעלה ממחצית האוכלוסייה מעדיפה לטפל בדיכאון באמצעות תרופה ממקור צמחי. 57% מהצעירים מעדיפים תרופה לטיפול בדיכאון ממקור צמחי *

רוב הצעירים אינם דוגלים בטיפול תרופתי לדיכאון. לדוגמא רק 13% מהצעירים חושבים שטיפול תרופתי הוא מענה לדיכאון ורק 14% מהצעירים שחווים או חוו דיכאון טופלו או מטופלים בנוגדי דיכאון (לעומת כחמישית מהמבוגרים יותר) *

מרבית האנשים שסבלו מדיכאון במהלך חייהם לא נטלו תרופות. 80% מאלו שחוו דיכאון, השיבו בשלילה לשאלה “האם אתה נוטל או נטלת בעבר נוגדי דיכאון כלשהם”. *

יותר ממחצית מהישראלים מעדיפים תרופה ממקור צמחי ורק 7% מעדיפים תרופה כימית לדיכאון *

בישראל קיימת תרופה מרשם צמחית מצמח ההיפר יקום לטיפול בדיכאון קל ובינוני, בעלת יעילות זהה לנוגדי דיכאון סינתטיים שאינה מאופיינת בפגיעה בתפקוד המיני או בהשמנה. התרופה מאושרת גם לטיפול בדיכאון בבני נוער מגיל 12.

הנתונים מתוך סקר שנערך ביוזמת חברת התרופות רפא המשווקת את תרופה צמחית לטיפול בדיכאון, ובאמצעות מכון המחקר Market Watch בהשתתפות 505 איש מגיל 18 ומעלה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל.

נמסר על ידי דוברת תחום תרופות מרשם , מעבדות רפא בע”מ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

  • הפרעות פסיכיאטריות נלוות מלוות בעליה משמעותית בסיכון לתמותה בחולי אנורקסיה (Int J Eating Disorders)

    הפרעות פסיכיאטריות נלוות מלוות בעליה משמעותית בסיכון לתמותה בחולי אנורקסיה (Int J Eating Disorders)

    אנורקסיה נרבוזה מלווה בסיכון גבוה פי 4.5 לתמותה, כאשר בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות נלוות הסיכון לתמותה גבוה כפליים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת International Journal of Eating Disorders. במסגרת המחקר החוקרים בחנו את הנתונים אודות 14,774 חולים עם אבחנה של אנורקסיה נרבוזה בגילאי 6 שנים ומעלה בין 1977 עד 2018. החולים היו […]

  • טיפול בנוגדי-דיכאון אינו מעלה את הסיכון להתפתחות דמנציה (Alzheimer's & Dementia)

    טיפול בנוגדי-דיכאון אינו מעלה את הסיכון להתפתחות דמנציה (Alzheimer's & Dementia)

    במאמר שפורסם בכתב העת Alzheimer’s & Dementia מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בנוגד-דיכאון בגיל העמידה אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת אלצהיימר או דמנציה על-רקע מחלת אלצהיימר. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 35,200 יוצאי צבא ארצות הברית בגילאי 55 שנים ומעלה עם אבחנה של הפרעת דיכאון מג’ורי בין תחילת ינואר […]

  • השפעת דיכאון וחרדה על איזון אסתמה במבוגרים (J Asthma Allergy)

    השפעת דיכאון וחרדה על איזון אסתמה במבוגרים (J Asthma Allergy)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Asthma and Allergy עולה כי לחרדה ודיכאון השפעה שלילית משמעותית על איזון אסתמה במבוגרים עם מחלת הריאות הכרונית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים שפורסמו לאחרונה הציעו כי גורמים פסיכולוגיים עשויים לתרום להתפתחות אסתמה. ידוע כי חולי אסתמה לעיתים קרובות סובלים מתחלואה פסיכולוגית, כאשר להפרעות מצב רוח עשויות […]

  • מה בין מדדי דלקת מוגברים בזמן הריון ובין הסיכון לחרדה לאחר-לידה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    מה בין מדדי דלקת מוגברים בזמן הריון ובין הסיכון לחרדה לאחר-לידה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association עולה קשר בין מדדי דלקת מוגברים בזמן הריון ובין סיכון מוגבר להפרעת חרדה לאחר-לידה בנשים שחוו תסמיני חרדה משמעותיים. במסגרת המחקר התמקדו החוקרים בתהליכים דלקתיים בזמן הריון ובחנו אם דלקת עשויה לנבא תסמיני מצב רוח לאחר הלידה, בפרט חרדה. למרות שמחקר קודם הציע כי דלקת […]

  • החשיבות הפרוגנוסטית של תסמיני דיכאון בנשים עם אי-ספיקת לב (J Am Heart Assoc)

    החשיבות הפרוגנוסטית של תסמיני דיכאון בנשים עם אי-ספיקת לב (J Am Heart Assoc)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association עולה כי בנשים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, חומרת דיכאון התחלתית מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בעוד שבנשים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל לשינוי בחומרת הדיכאון חשיבות פרוגנוסטית רבה יותר. […]

  • עליה דרמטית בשיעורי אובדנות בקרב תלמידי מכללות בארצות הברית (Br J Sports Med)

    עליה דרמטית בשיעורי אובדנות בקרב תלמידי מכללות בארצות הברית (Br J Sports Med)

    לאורך שני העשורים נרשמה עליה בשיעור מקרי אובדנות בקרב תלמידי מכללות בארצות הברית וכעת מדובר בסיבה השניה בשכיחות לתמותה לאחר תאונות באוכלוסייה זו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מטעם ה-National Collegiate Athletic Association שפורסמו בכתב העת British Journal of Sports Medicine. החוקרים בחנו את נתוני התמותה בין השנים 2002 ו-2022 והשלימו ניתוח סטטיסטי להערכת שינויים […]

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה