ממחקר רטרוספקטיבי גדול, שתוצאותיו הוצגו בכנס השנתי של ה-American Psychiatric Association עולה כי לתרופות ממשפחת סולפוניל-אוריאה השפעה נוגדת-דיכאון.
במסגרת המחקר, בחולי סוכרת שטופלו בסולופניל-אוריאה בלבד תועדה הסבירות הנמוכה ביותר לנטילת טיפול בו-זמנית בנוגדי-דיכאון.
החוקרים התבססו על נתוני מאגר Norwegian Prescription Database משנת 2006 במטרה לקבוע אם יחס הסיכויים לנטילת נוגדי-דיכאון שונה עם טיפול פומי בתרופות שונות נגד סוכרת.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-3.4 מיליון חולי סוכרת, בגילאי 20 ומעלה. הם התמקדו בטיפול בו-זמנית בנוגדי-דיכאון ותרופות לטיפול בסוכרת.
מהתוצאות עולה כי סולופניל-אוריאה, משפחת התרופה היחידה המכוונת ישירות לעודד שחרור אינסולין (ככל הנראה גם במוח מאחר שהתרופה חודרת לרקמת המוח), מלווה בשכיחות נמוכה משמעותית של טיפול בו-זמנית בנוגדי-דיכאון.
עם טיפול בסולופניל-אוריאה בלבד תועד יחס הסיכויים הנמוך ביותר לנטילת נוגדי-דיכאון (יחס סיכויים של 1.27) ולאחריהם שילוב סולופניל-אוריאה עם ביגואנידים (יחס סיכויים של 1.31) ונטילת סולופניל-אוריאה, ביגואנידים וגליטאזון (יחס סיכויים של 1.49).
עם סולופניל-אוריאה בלבד או כחלק מטיפול משולב הסבירות לנטילה בו-זמנית של נוגדי-דיכאון הייתה נמוכה משמעותית, בהשוואה לטיפול בביגואנידים בלבד (יחס סיכויים של 1.59), שהו המשטר הנפוץ ביותר לטיפול בחולי סוכרת, וגליטאזון בלבד (יחס סיכויים של 2.08).
החוקרים כותבים כי ממצאים אלו, בשילוב עם ממצאים ממחקרים אחרים שפורסמו לאחרונה, תומכים ברעיון כי חלה עליה מפצה בפעילות האינסולין במוח בנוכחות דיכאון.
מתוך הכנס השנתי של American Psychiatric Association
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!