ממחקר חדש עולה, כי ילדים עם הפרעה קשה בוויסות מצב הרוח שונים מבחינה התנהגותית ופסיכופיזיולוגית מילדים עם הפרעה דו קוטבית.

לדברי החוקרים, חשוב להבחין בין שתי ההפרעות, מאחר שהטיפולים עשויים להיות שונים מאוד.

הפרעה קשה בוויסות מצב הרוח הינה סינדרום שכיח, שאינו קל לטיפול ומביא לליקוי משמעותי. ההפרעה אינה מתאימה באופן מלא לשום קטגוריה ספציפית, כך שילדים אלה זקוקים להערכה זהירה במיוחד.

החוקרים הציעו קריטריונים אבחנתיים להפרעה קשה בוויסות מצב הרוח, הכוללים כעס או עצבות הקיימים במשך רוב הזמן, במרבית הימים, בשילוב עם עוררות יתר ותגובתיות מוגברת לגירוי רגשי שלילי.

ילדים אלה מועדים להתפרצויות אלימות, התקפי זעם ואגרסיביות, אך אינם חווים אפיזודות של אופוריה. בניגוד לכך, ילדים עם הפרעה דו קוטבית חווים תקופות של מאניה ושל דיכאון.

על מנת להבין טוב יותר מה מבדיל בין שתי ההפרעות, גייסו החוקרים קבוצה של 21 ילדים עם הפרעה קשה בוויסות מצב הרוח, 35 עם הפרעה דו קוטבית קלאסית ו-26 ילדים בריאים ששימשו כביקורת. כל הילדים היו בממוצע בני 12 שנים.

במסגרת המחקר, החוקרים השתמשו ב-ECG למדידת פוטנציאלים תלויי אירוע בזמן שהמשתתפים שיחקו במשחק מחשב, שתוכנן להיות מתסכל במידה הולכת וגוברת. על אף ששתי הקבוצות הפכו מתוסכלות, נצפו תבניות ברורות מאוד בסיגנלים החשמליים של המוח.

הפרעה דו קוטבית נמצאה קשורה בזמני תגובה איטיים יותר, כאשר ילדים עם הפרעה קשה בוויסות מצב הרוח הגיבו מהר יותר, אך הראו רמת דיוק נמוכה יותר.

בקרב ילדים עם הפרעה דו קוטבית, הפוטנציאלים תלויי האירוע הציעו חסרים בקשב המנהלי, ואילו חסרים בילדים עם הפרעה קשה בוויסות מצב הרוח הצביעו על הפרעת קשב שאינה תלויה באמוציונליות של המטלה, בדומה לחסרים שנצפו בחולים עם הפרעה אופוזיציונאלית.

משמעות הממצאים עבור הרופאים הינה, לדברי החוקרים, שאין להניח שילד שהוא חם מזג עם הפרעת קשב וריכוז סובל מהפרעה דו קוטבית.

במקום לטפל בהם במייצבי מצב רוח, ילדים הסובלים מהפרעה בוויסות מצב הרוח עשויים להשתפר טוב יותר עם סטימולנטים. כאשר מדברים עם הילדים בזהירות, ניתן לגלות שהם חרדים למדי, ואין זה נדיר למצוא אצלם דיכאון וקשיי שפה, העשויים להצביע על כך שיפיקו תועלת מטיפול ב- SSRI.

Am J Psychiatry 2007;164

לידיעה במדסקייפ