מחקר חדש שפורסם ב-Archives of General Psychiatry, מצא כי טיפול בנזעי חשמל (ECT Electroconvulsive Therapy) דומים ביעילותו לטיפול תרופתי במניעת הישנות דיכאון, אך לשני הטיפולים יעילות מוגבלת.
למרות שטיפול בנזעי חשמל הינו יעיל מאוד כטיפול אקוטי בדיכאון מג’ורי, ECT משמש גם כטיפול מתמשך למניעת הישנות (Continuation Electroconvulsive Therapy C-ECT).
החוקרים ערכו מחקר בן שני שלבים, שכלל 531 חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי ראשונית.
בשלב הראשון, ניתן טיפול בילטארלי בנזעי חשמל, 3 פעמים בשבוע, לכל הנבדקים, עד שהמחלה נכנסה להפוגה. בשלב השני, חולים ששמרו על הפוגה של לפחות שבוע, חולקו באקראי לטיפול C-ECT או טיפול משולב שכלל Nortriptyline ו-Lithium.
ECT ניתן כל שבוע למשך 4 שבועות, כל שבוע שני למשך 8 שבועות, וכל חודש למשך חודשיים.
שיעורי ההישנות עמדו על 37.1% בעקבות C-ECT, ו-31.6% בעקבות טיפול תרופתי. בשתי הזרועות, 46.1% ו-46.3% מהחולים נותרו בהפוגה, בהתאמה. 16.8% ו-22.1% מהחולים נשרו, בהתאמה.
נבדקים בשתי הקבוצות שנותרו בהפוגה, זכו לשיפורים דומים ביכולות הקוגניטיביות במהלך המחקר, כפי שנקבע לפי MMSE Modified.
החוקרים מדגישים כי שיעורי ההישנות או הפסקת הטיפול לאחר ECT מוצלח נותרו גבוהים ברמה לא-מקובלת, עם הטיפולים הסטנדרטים. עם זאת, הם מזהירים כי העובדה שהחוקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות, אינה מעידה על כך שהתוצאות בשתי הקבוצות דומות. במקום זאת, עצתם היא לקבוע את אפשרות הטיפול על-סמך שיקול דעת באשר לנסבלות הטיפול בחולה האינדיבידואלי, והעדפות המטופל.
החוקרים מקווים שמחקרים נוספים ימצאו ביומרקרים שיאפשרו לנבא אילו חולים יגיבו טוב יותר לאחד מהטיפולים. בנוסף, הם מעלים את האפשרות ששילוב טיפול C-ECT עם טיפול תרופתי, עשויה להביא לשיעורי הפוגה גבוהים יותר.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!