מתן טיפול קוגנטיבי התנהגותי עשוי למנוע הישנות של דיכאון (Am J Psychiatry)

חוקרים טוענים כי בחולים המקבלים טיפול קוגנטיבי התנהגותי לאחר טיפול תרופתי מוצלח נמצא שיעור נמוך באופן ניכר של הישנות בהשוואה לחולים הממשיכים לקבל טיפול רפואי בלבד.

החוקרים כותבים כי מחקרים מעטים בלבד משתמשים בשיטות לא תרופתיות למניעת הישנות של דיכאון וכי נמצא שמתן טיפול קוגנטיבי התנהגותי בסימפטומים השאריתיים מפחית משמעותית את שיעור ההישנות בהשוואה למתן טיפול רפואי במסגרת מעקב בן שנתיים.

במחקר הנוכחי חילקו החוקרים באקראי 40 חולים הסובלים מדיכאון נשנה גדול שקיבלו טיפול מוצלח באמצעות תרופות נוגדות דיכאון לקבלת טיפול קוגנטיבי התנהגותי בסימפטומים השאריתיים או לקבלת טיפול רפואי רגיל. הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי שולב עם שינוי סגנון החיים ועם טיפול לשמירה על הבריאות.

נבדקי שתי הקבוצות קיבלו מרשמים מסוג tapered לתרופות נוגדות דיכאון והשלימו אותם. מעקב אחר החולים נערך במהלך 6 שנים. במהלך המעקב לא נעשה שימוש בתרופות נגד דיכאון אלא אם כן הופיעה הישנות.

ב-8 מהחולים שקיבלו טיפול קוגנטיבי התנהגותי (40%) התרחשה הישנות אחת לפחות בהשוואה ל-18 חולים (90%) בקבוצה שקיבלה טיפול רפואי (p = 0.001).

הישנות שניה התרחשה ב-4 מתוך 8 החולים הללו קבוצת הטיפול הקוגנטיבי ההתנהגותי וב-11 מתוך 18 החולים הללו מקבוצת הטיפול הרפואי שחוו את ההישנות הראשונה וטופלו באמצעות clonazepam.

בחולים בקבוצת הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי הופיע שיעור פחות משמעותית של אפיזודות דיכאון במהלך תקופת המעקב בהשוואה לחולים בקבוצת הטיפול הרפואי (12 לעומת 34, בהתאמה; p < 0.001).

החוקרים מציינים כי טיפול קוגנטיבי התנהגותי עשוי לפעול על הסימפטומים השארייתיים של דיכאון גדול שתוך התקדמותם הופכים לסימפטומי ההישנות. הם מוסיפים כי הטיפול פונה בעיקר לתחושות חרדה ומתח, שהן בעלות השפעה רבה בשלב שלפני הופעת הדיכאון, שעשויות להעלם מן העין בשל ההפרעות במצב הרוח אך עדיין קיימות בשלב האקוטי ומהוות מאפיין עיקרי של השלב השאריתי.

Am J Psychiatry 2004;161:1872-1876.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן