צביעת השיניים יכולה להיות אינטרינזית (פנימית) כתוצאה מפגם התפתחותי בשן, פלואורוזיס, צביעת טטרציקלין וכו’ או צביעה חיצונית (אקסטרינזית) המרוכזת בעיקר ב- Pellicle 

בשנת 1989 הוכנסה לשימוש שיטת ההלבנה באמצעות סד, ומאז אנו עדים לעליה עצומה בנושא הלבנת השיניים.

קיימות מספר שיטות להלבנה, אולם התוצאה היא אחת- אוקסידציה של הפיגמנטים האורגניים ( (Chromogenשבשן.

השיטות המקובלות הן שימוש בסד לילה עם 10% Carbamide peroxide , מוצרי מדף כמו whitening strips ובהם 6% hydrogen peroxide וזאת לעומת ריכוז של 25-35% hydrogen peroxide בחומרים לשימוש במרפאת השיניים.

הפקטור החשוב ביותר ליעילות טיפול ה- bleaching הוא ריכוזו של החומר הפעיל וזמן החשיפה לו.
ל- hydrogen peroxide יש היסטוריה ארוכה של שימוש בטוח כמוצר רפואי וכן כמוצר צריכה אולם מידי פעם עולות שאלות לגבי בטיחות השימוש בו, במספר היבטים:

השפעת ההלבנה ב hydrogen peroxide על היציבות המבנית של האמייל והדנטין: 

Suleiman ב J. Dent 2004 הפעיל את הריכוז הגבוה האפשרי על דגימות אמייל ודנטין למשך 30 דק’ ולא מצא שום אפקט על האמייל והדנטין.
מיץ תפוזים כהשוואה גרר שינויים משמעותיים!
לא נמצאו שינויים משמעותיים גם ב hardness tests .
גם בבדיקה במיקרוסקופ אלקטרוני לא נצפה שינוי משמעותי במבנה האמייל.
המסקנה הייתה שלא הודגמה השפעה שלילית על האמייל והדנטין עקב חשיפה ל- hydrogen peroxide .

השפעה על מוך השן: 

            Page ב- Journal of esthetic and Restorative Dentistry הסיק מעבודה in vitro שחשפה שיניים עד ל- 7 שעות בריכוזי הלבנה של 3.5%, 7% ו- 12% hydrogen peroxide .
נמצאה חדירה של 26 מיקרוגרם של hydrogen peroxide למוך בחשיפות לריכוזים הגבוהים.למרות שהוכחה חדירות של החומר הפעיל למוך השן ההנחה היא שריכוזים כאלה לא יפגעו בפעולת האנזימים הפולפריים ולא יגרמו נזקים משמעותיים קלינית לרקמת מוך השן.

רגישות בשיניים כתוצאה מההלבנה

            הסיבוך הנפוץ ביותר הקשור בהלבנת שיניים הוא כמובן היווצרות רגישות יתר.
במחקר מסוג Randomized prospective double blind בדק Jorgensem ב Journal of the American Double Association 2002 את הסיכוי להיווצרות רגישות בשיניים במהלך הלבנה ביתית עם גל 15%  carbonide peroxide .

הודגמה רגישות קלה ב- 50% מאוכלוסיית הנבדקים. רגישות ברמה בינונית נמצאה ב- 10% מהנבדקים ואילו אצל 4% נמצאה רגישות חריפה שנמשכה עד שבועיים.

            הרגישות היא תוצר לוואי נפוץ. בחלק מהמקרים יכולה להופיע רגישות חריפה שתמנע את המשך הטיפול. במתרפאים שלהם יש נסיגת חניכיים הסיכוי להופעת הרגישות גבוה יותר.
בדרך כלל הרגישות פוחתת במהלך ההלבנה ונעלמת מספר ימים מסיום הטיפול.

ניתן להפחית משמעותית את הופעת הרגישות אם מדריכים את המתרפאים להשתמש ,החל משבועיים לפני הטיפול ובמהלכו במשחות שיניים או גל על בסיס פוטסיום ניטרט ופלואוריד .(מוצרי סנסודיין כדוגמא).

לסיכום, הלבנת שיניים המבוצעת על ידי אנשי מקצוע מאומנים הנה פעולה אמינה ובטוחה וגם תופעות הלוואי הקיימות הנן ניתנות לשליטה וחולפות.

Suleiman M .  J Dent. 2004;32(7):581

Pugh G.  J  Esthet Restor Dent 2005;17:40

Jorgensen MG  j Am Dent Assoc 2002 133;1174