מטרת מחקר זה להשוות את הסבילות לחומצה של חיידקים מדגימות פלאק (plaque) מאזורים שונים בשיניים של מטופלים עם ובלי עששת.
הפלאק נאסף משיניים עם סימני עששת ומשיניים בריאות באותו נבדק, וכן משיניים של נבדקים ללא עששת. בנוסף לגידול על מצע אגר דם (blood agar), דגימות הפלאק תורבתו גם על מצע לא-סלקטיבי של אגר מוצק עם בופר ל-4, pH 7.0, 6.0, 5.5, 5.0, 4.5על מנת למנוע אבדן הסתגלות לחומצה בתקופת בידוד החיידקים מהפלאק.
התוצאות הראו שכ-50% מכלל החיידקי הפלאק שצמחו משיניים עם עששת, וכן משיניים בריאות היו מסוגלים לצמוח ב- 5.5 pH ו-1% ב-pH 5, ערכי pH שנחשבים קריטיים לדה-מינרליזציה של זגוגית (enamel) השן.
ב-5 pH קבוצת ה-Streptococcus הייתה הדומיננטית, אך mutans streptococci היוו פחות מחצי מהספירה הסטרפטוקוקלית החיה. זני סטרפטוקוקים אחרים שנמצאו עמידים לחומצה היו Streptococcus anginosus, Streptococcus constellatus, Streptococcus gordonii, Streptococcus intermedius, Streptococcus mitis, Streptococcus oralis,Streptococcus salivarius and Streptococcus sanguis.
ניתוח של תוצאות המחקר העיד ש- mutans streptococciבפלאק הדנטלי היו בעלי שונות גבוהה מבחינת הסבילות לחומצה, הן בשיניים עם עששת והן בשיניים בריאות היתה כמות משמעותית של mutans streptococci ללא עמידות לחומצה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!