שכיחות גבוהה של היפרקורטיזוליזם בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול

מקור: מתוך כנס מטעם ה-ACC

מנתונים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-American College of Cardiology עולה כי בלמעלה מרבע מהחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תועדה עדות להיפרקורטיזוליזם, רמז לחשיבות בדיקות סקר להערכת משק קורטיזול באוכלוסייה זו.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את שיעורי הימצאות היפרקורטיזוליזם אמיתי באוכלוסיית חולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול, המהווים כ-10-15% מהחולים עם יתר לחץ דם.

מדגם המחקר כלל 1,086 חולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול, אשר הוגדר כלחץ דם סיסטולי של 130 מ”מ כספית ומעלה למרות טיפול בלפחות שלוש משפחות תרופות לאיזון יתר לחץ דם, כולל משתן, או שימוש בלפחות ארבע משפחות תרופות לאיזון יתר לחץ דם כולל משתן, ללא תלות ברמות לחץ דם סיסטולי – אשר השלימו מבחן דיכוי דקסמתזון להערכת היפרקורטיזוליזם אנדוגני, אשר הוגדר כחיובי בנוכחות ריכוז של מעל 1.8 מק”ג/ד”ל בנוכחות ריכוז דקסמתזון של 140 ננוגרם/ד”ל ומעלה.

שיעורי הימצאות היפרקורטיזוליזם במדגם זה עמדו על 27.3% (רווח בר-סמך 95% של 24.7-31.1%).

בקרב אלו שנמצאו חיוביים להיפרקורטיזוליזם, ב-24.3% תועדו קשריות באדרנלים בבדיקת CT. בהשוואה לאלו ללא היפרקורטיזוליזם, באלו עם עדות לעודף קורטיזול אנדוגני תועד מדד מסת גוף והיקף מותניים נמוכים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של גברים, אך פרט לכך היו בעלי מאפייני בסיס דומים, כולל שימוש בתרופות דומות לאיזון יתר לחץ דם. עם זאת, שכיחות פרפור פרוזדורים, מחלת עורקים כלילית, אי-ספיקת לב ורמות סוכר מעל היעד הייתה גבוהה יותר מספרית באלו עם היפרקורטיזוליזם לעומת אלו ללא הפרעה במשק קורטיזול.

היפראלדוסטרוניזם ראשוני היה נפוץ ותועד ב-21.5% מהחולים, כאשר 5.9% מהחולים נמצאו חיוביים להיפראלדוסטרוניזם והיפרקורטיזוליזם.

המסר העיקרי העולה מהמחקר הוא כי יש להשלים בדיקות סקר של חולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול להערכת היפרקורטיזוליזם והיפראלדוסטרוניזם.

מתוך כנס מטעם ה-ACC

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערכת שתל שבלול מושתל לחלוטין במבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית: מחקר היתכנות

הערכת שתל שבלול מושתל לחלוטין במבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית: מחקר היתכנות

מקור: pubmed
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|01/07/2026

במחקר פרוספקטיבי זה השתתפו עשרה מבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית בדרגה בינונית־חמורה עד עמוקה, אשר עברו השתלה חד־צדדית של המערכת

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן