מתוצאות סקירה חדשה עולה כי טיפול ב-Tiotropium, בהשוואה ל-Ipratropium Bromide, מלווה בתפקודי ריאות טובים יותר, עם ירידה בשיעור האשפוזים (כולל אשפוזים עקב התלקחויות מחלת ריאות חסימתית כרונית), ירידה בשיעור התלקחויות מחלת ריאות חסימתית כרונית ושיפור איכות החיים של החולים.
החוקרים מדווחים כי בקבוצת המטופלים ב-Tiotropium שכיחות תופעות הלוואי הייתה נמוכה יותר וכך גם האירועים הספציפיים למחלה, אך לא זוהו הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה בקרב מטופלים ב- Ipratropium Bromide , בהשוואה למטופלים ב-Tiotropium. לפיכך, נראה כי Tiotropium הינה אפשרות סבירה, במקום Ipratropium Bromide, לטיפול בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית יציבה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Ipratropium Bromide ו-Tiotropium הינם טיפולים מוכרים לחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית יציבה. ישנם מחקרים חדשים להשוואה בין Ipratropium Bromide וביןTiotropium, ועל-כן נדרש עדכון בנושא. בסקירה הנוכחית הם ביקשו לבחון את ההשפעות של שני התכשירים על מדדי איכות חיים, התלקחויות, תסמינים, תפקודי ריאתי ותופעות לוואי חמורות בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית, באמצעות נתונים ממחקרים אקראיים ומבוקרים.
החוקרים זיהו מחקרים אקראיים-מבוקרים ממאגר CAGR (Cochrane Airways Group Specialized Register of Trials). הם כללו מחקרים שארכו 12 שבועות ומעלה, והשוו בין טיפול ב- Ipratropium Bromide ובין Tiotropium בחולים עם מחלת ריאות חסימתית-כרונית יציבה.
שני סוקרים כללו שני מחקרים באיכות מתודולוגית טובה עם 1,073 משתתפים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית. המחקרים כללו מבנה מחקר דומה וקריטריוני הכללה כללו משך מחקר של לפחות 12 שבועות; מדד FEV1 הממוצע של החולים עמד על 40% מהערך הצפוי.מחקר אחד בחן את הטיפול ב-Tiotropium באמצעות HandiHaler (18 מיקרוגרם) למשך 12 חודשים והיתר השתמשו ב-Respimat Inhaler (5 מיקרוגרם ו-10 מיקרוגרם) למשך 12 שבועות. באופן כללי, קבוצות הטיפול היו תואמות די טוב בתחילת המחקר. הסיכון להטיה במחקרים שנכללו היה קטן.
באשר לתוצא הסיום העיקרי, החוקרים מצאו כי בשפל לאחר שלושה חודשים (הרמה הנמוכה ביותר שנמדדה לפני הטיפול), מדדי FEV1 עלו משמעותית עם טיפול ב-Tiotropium, בהשוואה ל- Ipratropium Bromide (הבדל ממוצע של 109 מ”ל, איכות בינונית). שיעור החולים שסבל מתופעת לוואי לא-פטאלית, חמורה אחת, או יותר, היה נמוך יותר בקרב מטופלים ב-Tiotripium, בהשוואה ל- Ipratropium Bromide (יחס סיכויים של 0.5; עדויות באיכות גבוהה). ממצא זה מעיד על ירידה אבסולוטית בסיכון מ-176 ל-97 ל-1,000 אנשים במהלך 3-12 חודשים. באשר לתופעות לוואי ספציפיות למחלה, בקבוצת Tiotropium תועדה שכיחות נמוכה יותר של תופעות לוואי חמורות על-רקע מחלת ריאות חסימתית כרונית, בהשוואה למטופלים ב- Ipratropium Bromide (יחס סיכויים של 0.59, איכות בינונית).
באשר לתוצאים משניים, שני המחקרים דיווחו על מספר אשפוזים נמוך יותר בקבוצת Tiotropium (יחס סיכויים של 0.34); וכן, בשני המחקרים, שיעור נמוך יותר של חולים שטופלו ב-Tiotropium סבלו מהתלקחות אחת או יותר, שהובילה לאשפוז (יחס סיכויים של 0.56, עדויות באיכות בינונית). לא זוהו הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה בין שני הטיפולים.
מחקר אחד בחן את איכות החיים באמצעות שאלון SGRQ (St. George’s Respiratory Questionnaire); מדד SGRQ הממוצע לאחר 52 שבועות היה נמוך יותר בקבוצת Tiotropium, בהשוואה ל- Ipratropium Bromide(מדד נמוך יותר משמעו תוצאות טובות יותר). שכיחות המטופלים שסבלו מהתלקחות אחת, או יותר, הייתה נמוכה יותר בקבוצת הטיפול ב-Tiotropium (יחס סיכוים של 0.71) וכן דווח על הבדל מובהק סטטיסטית במספר ההתלקחויות הממוצע לכל שנת מטופל.
לאור ממצאי המחקר, החוקרים קוראים לנקוט משנה זהירות עם טיפול ב-Tiotropium באמצעות משאף Respimat Inhaler ומציעים להמתין לפרסום מידע נוסף ממחקרים אחרים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!