שינוי פרדיגמה בטיפול במלח בחולי אי ספיקת לב (2022HFSA )

מחקר חדש מראה כי הגבלה של מלח בתזונה כדי להקל או למנוע עומס נפח בחולים עם אי-ספיקה לבבית חריפה לא מפוצה (ADHF) היא טיפול מקובל, אך ללא בסיס ראייתי מוצק

מחקר חדש שהוצג במפגש המדעי השנתי של האגודה האמריקאית לאי ספיקת לב (HFSA) 2022 מראה כי הגבלה של מלח בתזונה כדי להקל או למנוע עומס נפח בחולים עם אי-ספיקה לבבית חריפה לא מפוצה (ADHF) היא טיפול מקובל, אך ללא בסיס ראייתי מוצק. במחקר OSPREY-AHF האקראי והמבוקר-פלצבו, גישת טיפול במלח לא הביאה להבדל בירידה במשקל (מדד להפחתת נפח), או להבדל ברמות הקריאטינין בסרום בחולי ADHF שקיבלו טיפול משתן תוך ורידי (IV) במינון גבוה. המטופלים צרכו את מלח נוסף בצורת טבליות של 6 גרם נתרן כלוריד מדי יום נוסף לארוחות דלות נתרן. במהלך זמן זה, רמות הנתרן בסרום נותרו יציבות עבור 34 החולים שהוקצו לטבליות המלח, אך ירדו משמעותית ב-31 המטופלים שנטלו גלולות פלצבו.

המטופלים ב-2 הקבוצות ירדו בערך באותו משקל, בממוצעים של 4 ק”ג ו-4.6 ק”ג (8.8 – 10 פאונד), בהתאמה, וגם תפוקת השתן שלהם הייתה דומה. בנוסף, מטופלים שלקחו את טבליות המלח הראו פחות עלייה בחנקן אוריאה בדם (BUN) הן לאחר 96 שעות והן בשחרור. מסיבות אלו, המחקר עשוי לעודד שינוי בניהול ADHF מעיסוק בהגבלת מלח להתמקדות במלחמה באצירת נוזלים.

המחקר כלל מטופלים עם ADHF אשר “אושפזו למטרת טיפול קרדיווסקולרי, לא לטיפול נמרץ”, אמר החוקר ל-Medscape, וקיבלו לפחות 10 מ”ג לשעה של פוסיד. המחקר לא כלל מטופלים “היפרנתרמים או היפונתרמיים חמורים”, אמר. המטופלים נדרשו להיות בעלי קצב סינון גלומרולרי מוערך ראשוני (eGFR) של לפחות 15 מ”ל/דקה/1.73 מ”ר. לאחר מכן, המטופלים חולקו אקראית לקבלת טבליות המספקות 2 גרם נתרן כלורי או כדורי פלצבו – 34 ו-31 חולים, בהתאמה – שלוש פעמים ביום תחת טיפול במשתן IV. לאחר 96 שעות, שתי הקבוצות לא הראו הבדל בשינוי ברמות הקראטינין או בשינוי במשקל, שני התוצאים העיקריים, בנוסף, לא היה שינוי גם בתפוקת השתן או ב-eGFR. יחד עם זאת, רמות הנתרן בסרום ירדו יותר, ורמות ה-BUN עלו יותר באלו שקיבלו פלצבו. שתי הקבוצות גם לא הראו הבדלים במשך השהייה בבית החולים, בשיעור הטיפול בדיאליזה לאחר 90 יום, זמן השהייה בטיפול נמרץ במהלך האשפוז, אשפוז חוזר תוך 30 יום, או תמותה תוך 90 יום.

לכתבה ב-Medscape

לאתר ה-HFSA

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן