אימון גופני עשוי להביא לשיפור איכות החיים של חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל, אך מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA עולה כי אין עדיפות למשטר אימוני HITT (High-Intensity Interval Exercise) על-פני משטרי אימון קונבנציונאליים יותר.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם לאימוני HITT, אימון רציף מתון ופעילות גופנית בהתאם להנחיות, השפעות שונות על השינוי בשיא צריכת החמצן בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל.

החוקרים השלימו מחקר אקראי שכלל חמישה אתרים ברחבי גרמניה, בלגיה ונורבגיה בין יולי 2014 ועד ספטמבר 2018. מבין 532 חולים שעברו בדיקות סקר לצורך המחקר, 180 חולים יושבניים עם אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור נכללו במחקר.

המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1:1 (60 משתתפים בכל קבוצה) לאימוני HITT (שלושה אימונים בני 38 דקות בכל שבוע), אימון רציף מתון (חמישה אימונים של 40 דקות בכל שבוע), או קבוצת ביקורת (המלצה חד-פעמית בנושא פעילות גופנית בהתאם להנחיות) למשך 12 חודשים (3 חודשים במרפאה ולאחר מכן 9 חודשי מעקב מרחוק עם אימונים ביתיים).

התוצא העיקרי של המחקר היה השינוי בצריכת חמצן מקסימאלית לאחר שלושה חודשים, כאשר הבדל בעל חשיבות קלינית מינימאלית הוגדר כשינוי של 2.5 מ”ל/ק”ג/דקה.

מבין 180 משתתפים במחקר (גיל ממוצע של 70 שנים, 67% נשים), 166 חולים ו-154 חולים, בהתאמה, השלימו את ההערכה לאחר 3 חודשים ולאחר שנה אחת.

השינוי בצריכת חמצן מקסימאלית לאורך שלושה חודשים עמד על 1.1 מ”ל/ק”ג/דקה עם אימוני HITT, 1.6 מ”ל/ק”ג/דקה עם אימון רציף מתון, בהשוואה ל-0.6- מ”ל/ק”ג/דקה בקבוצת הביקורת. ההבדלים בין כל הקבוצות לא היו מובהקים סטטיסטית לאחר 3 חודשים או לאחר 12 חודשים.

החוקרים מדווחים כי לא תועדו הבדלים משמעותיים בתפקוד הדיאסטולי או ברמות פפטידים נטריאורטיים. תסמונת כלילית חדה תועדה ב-4 חולים בקבוצת אימוני HITT (7%), 3 חולים תחת אימון רציף מתון (5%) ו-5 חולים בקבוצת הביקורת (8%).

ממצאים אלו אינם תומכים בעדיפות אימוני HITT או אימון רציף מתון, בהשוואה להמלצה לפעילות גופנית בהתאם להנחיות בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל.

JAMA. 2021;325:542-551

לידיעה במדסקייפ