הרעה בתפקודי כליות במהלך שנה לאחר שיחרור מאישפוז בשל אי ספיקת לב אקוטית קשורה לסיכון מוגבר לתמותה (J Am Heart Assoc)

החמרה בהפרעות בתפקודי כליות במהלך השנה הראשונה לאחר שחרור מאשפוז בשל אי ספיקת לב חריפה בלתי מפוצה (ADHF) קשורה לעלייה בסיכון לתמותה קרדיווסקולרית ותמותה מכל סיבה, כך עולה ממחקר חדש מ-J Am Heart Assoc .

ברקע מציינים החוקרים כי הפרעות בתפקודי כליה הן נפוצות ומהוות את גורם הסיכון החזק ביותר לפרוגנוזה רעה בחולים עם ADHF , ולעיתים הפרעות אלה מוחמרות לאחר השחרור. המשמעות של ההרעה בתפקודי הכליה (WRF) לאחר שחרור לא נחקרה באופן מקיף בהשוואה לתפקודי הכליה הבסיסיים בעת האישפוז או WRF במהלך האשפוז.

במחקר הנוכחי עקבו החוקרים אחר 611 מטופלים עוקבים עם ADHF שאושפזו באופן דחוף, מהם ל- 223 מטופלים היו 3 מדידות של רמות קריאטינין בסרום (SCr) : באשפוז , בשחרור ולאחר שנה, ואלה נכללו במעקב אחר אירועים חריגים.

החוקרים חילקו את המטופלים ל-2 קבוצות על פי הנוכחות או העדר של החמרה בתפקוד הכלייתי לאחר שנה מהשחרור, תוך שימוש בהגדרה של עליה אבסולוטית של SCr מעל 0.3 מ”ג/ד”ל ו-25% עלייה ב-SCr לאחר שנה , בהשוואה לערכים בשחרור. 

המעקב כלל דיווחים על תמותה מכל סיבה או תמותה קרדיווסקולרית. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 35.4 חודשים, הרעה בתפקודי כליות לאחר שנה הופיע ב-48 מתוך 233 המטופלים.  דווח על 66 מקרי תמותה מכל סיבה.

תמותה מכל סיבה ותמותה קרדיווסקולרית היו גבוהים באופן מובהק במטופלים עם הרעה בתפקודי כליות על פי אנליזת קפלן-מאיר.  בניתוח רב משתנים תוך שימוש במודל COX נמצא שהרעה של תפקודי הכליות בשנה הראשונה הייתה גורם חיזוי חזק לתמותה מכל סיבה ולתמותה קרדיווסקולרית.

רמות המוגלובין ו-BNP בשחרור ומקטע פליטה נמוך מ-50% היו גורמי חיזוי בלתי תלויים להרעה בתפקוד הכלייתי.

החוקרים מסכמים כי במטופלים עם ADHF , הרעה בתפקודי כליות במהלך השנה הראשונה לשיחרור קשורה לסיכון מוגבר לתמותה מכל סיבה ותמותה קרדיווסקולרית.

J Am Heart Assoc. 2014;3:e001174

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: UROLOGY
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|20/01/2026

אבנים במערכת השתן הן תופעה שכיחה במיוחד באקלים חם כמו בישראל, והמאמר המוצג סקר את הקשר של שאת אפיתל המעבר ומחלת אבנים בדרכי השתן העליונות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן