חשיבות אנגיופלסטיה ראשונית מוקדמת בחולים עם אוטם לבבי ועליות מקטע ST – כולל התייחסותו של פרופ’ מיכאל שכטר, עורך מדור קרדיולוגיה (מתוך BMJ)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת British Medical Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי פרק זמן קצר מהופעת תסמינים עד הכנסת בלון (Balloon Time) מלווה בתוצאות קליניות טובות יותר לאחר שלוש שנים בחולים עם אוטם לבבי ועליות מקטע ST (STEMI או ST-segment Elevation Myocardial Infarction) העוברים אנגיופלסטיה ראשונית, בעוד שהתועלת של מרווח זמן קצר מהדלת עד להכנסת בלון (Door to Balloon Time) הייתה מוגבלת לחולים שפנו בשלב מוקדם.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את הקשר בין הופעת התסמינים עד להכנסת בלון והזמן מהדלת עד להכנסת בלון, תוך התמקדות בתוצאות קליניות ארוכות טווח בחולים עם STEMI לאחר אנגיופלסטיה ראשונית.

לשם כך, הם ערכו מחקר תצפיתי שכלל עוקבה גדולה של חולים עם אוטם לבבי חד ב-26 בתי חולים שלישוניים ביפן.

מדגם המחקר כלל 3391 חולים עם STEMI שעברו אנגיופלסטיה ראשונית בתוך 24 שעות מהופעת התסמינים. היעד העיקרי היה מדד משולב של תמותה ואי-ספיקת לב, תוך השוואה הזמן עד להכנסת בלון וזמן דלת לבלון.

בהשוואה לזמן בלון של מעלה שלוש שעות, במקרים בהם הכנסת הבלון נעשתה תוך פחות משלוש שעות מהופעת התסמינים שיעורי ההיארעות של המדד המשולב של תמותה ואי-ספיקת לב היו נמוכים יותר (13.5% לעומת 19.2%, P<0.001,ירידה של 29.7% בסיכון היחסי). לאחר תקנון לערפלנים שונים, משך זמן קצר עד להכנסת הבלון היה קשור באופן בלתי-תלוי בסיכון מופחת ליעד הסיום המשולב (יחס סיכון מתוקן של 0.70, p=0.002). עם זאת, לא זוהו הבדלים מובהקים סטטיסטית בהיארעות שילוב של תמותה ואי-ספיקת לב בין שתי קבוצות החולים עם זמן דלת לבלון קצר (90 דקות ומטה) או ארוך (מעל 90 דקות) (16.7% לעומת 18.4%, p=0.54, ירידה של 9.2% בסיכון היחסי). לאחר תקנון לערפלנים, לא זוהו הבדלים מובהקים סטטיסטית בסיכון ליעד הסיום המשולב בין שתי קבוצות החולים עם זמן דלת לבלון קצר וארוך (יחס סיכון מתוקן של 0.98, P=0.87).

זמן דלת לבלון של פחות מ-90 דקות לווה בשיעורי היארעות נמוכים יותר של השילוב של תמותה ואי-ספיקת לב בחולים שהגיעו בתוך שעתיים מהופעת התסמינים (11.9% לעומת 18.1%, ירידה של 34.3% בסיכון היחסי, p=0.01), אך לא בחולים שפנו מאוחר יותר (19.7% לעומת 18.7%, p=0.44, ירידה של 5.3% בסיכון היחסי). זמן דלת לבלון קצר לווה בסיכון מופחת ליעד משולב של תמותה ואי-ספיקת לב בחולים שפנו בשלב מוקדם (יחס סיכון מתוקן של 0.58, p=0.009), אך לא באלו שפנו מאוחר (1.57, P=0.008).

אינטראקציה מובהקת סטטיסטית תועדה בין זמן דלת לבלון ובין הזמן עד לפניה לטיפול רפואי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי זמן בלון קצר לווה בתוצאות קליניות טובות יותר לאחר שלוש שנים בחולים עם STEMI שעברו אנגיופלסטיה ראשונית, בעוד שהתועלת של זמן קצר מדלת לבלון הייתה מוגבלת לחולים שפנו בשלב מוקדם. מומלצים מאמצים לצמצם את זמן בלון, כולל הפחתת גורמים לעיכוב התלויים במטופל, במטרה לשפר את התוצאות הקליניות בטיפול בחולים עם אוטם לבבי ועליות מקטע ST.

BMJ 2012

הערת מערכת:

להלן התייחסותו של פרופ’ מיכאל שכטר, עורך מדור קרדיולוגיה:

שוב אנו עדים לחיזוק האימרה “זמן שווה שריר לב”. מדובר הפעם במעקב ארוך טווח (3 שנים) שמצביע על כך שחולים באוטם חד עם עליות מקטע ST באק”ג המגיעים מוקדם לאנגיופלסטיה ראשונית בעלי פרוגנוזה שפירה מאלה שמגיעים מאוחר. על כן עלינו כרופאים מוטלת האחריות לחינוך הציבור להגיע מוקדם לבית החולים ולא לאבד זמן יקר. לצערנו ממוצע ההמתנה בבית גם היום הינו ארוך מהרגיל ויש לעשות כל מאמץ להורידו למינימום.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן