Complementary and Alternative

כושר, השמנה ולחץ דם סיסטולי (מתוך ה- American Heart Journal)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון American Heart Journal ב- 30 באוגוסט, עולה כי בעת בדיקת השפעת גורמי סיכון הכרוכים באורח חיים, BMI (body mass index) הינו מנבא חשוב יותר עבור לחץ דם סיסטולי בהשוואה לכושר גופני.

שינוי גורמי סיכון  לדחיית יתר לחץ דם או מניעתו הינו קריטי לשם הפחתת סיכון קרדיו-וסקולארי הנגזר מכך.  אי לכך הבנה של קשרים בלתי תלויים או משותפים בין כושר וסיבולת לב-ריאה, השמנת יתר ולחץ דם סיסטולי הינה חשובה מאוד.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את התרומה היחסית של BMI וכושר וסיבולת לב-ריאה ללחץ הדם הסיסטולי באוכלוסיה הבריאה.

במסגרת המחקר, נמדדו ערכי לחץ דם, BMI וכושר וסיבולת לב-ריאה ב- 35,061 נבדקים בריאים.

BMI נמדד כמשתנה המשכי וסווג לרבעונים ספציפיים למין.  כושר וסיבולת לב ריאה הוגדרו כמשך הזמן בבדיקת אימון מקסימאלי וסווגו לחמש קבוצות תלויות גיל ומין.

נעשה שימוש במודלים ליניאריים כלליים על מנת לקבוע את התרומה הבלתי תלויה של שני המשתנים הנ”ל להערכות לחץ דם סיסטולי.

קבוצת המחקר הורכבה בעיקר מגברים לבנים (69%) בגיל ממוצע של 46 שנים. 

מתוצאות המחקר עולה כי לנבדקים במשקל תקין היה לחץ דם סיסטולי ממוצע נמוך ב- 12 מ”מ כספית בהשוואה לאלו שסבלו מהשמנת יתר (115 לעומת 127 מ”מ כספית, P < .001), בעוד שכושר גופני גבוה נקשר בהפרש של 6 מ”מ כספית בערכי לחץ הדם הסיסטולי הממוצע (119 לעומת 125 מ”מ כספית, P < .001).

נבדקים במשקל תקין עם דרגת כושר גבוהה מזו בחמישית הראשונה הדגימו ערכי לחץ דם סיסטולי ממוצעים נמוכים ביותר (P < .001).  כלומר, בקרב אלו עם משקל גוף תקין, כושר גופני בינוני הספיק בכדי להשפיע על ערכי לחץ הדם הסיסטולי.

הן BMI והן כושר גופני נקשרו בלחץ דם סיסטולי (P < .001 עבור השניים), אולם בהערכה סימולטנית של השניים, ל- BMI הייתה השפעה משמעותית יותר על לחץ הדם הסיסטולי בהשוואה למידת הכושר הגופני.

AHJ. 2010;160(1):166-170

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה