Complementary and Alternative

האם חומצות שומן אומגה 3 מקטינות את הסיכון הקרדיווסקולארי בחולים לאחר אוטם לבבי? (מתוך New England Journal of Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- הוצג גם בכנס ה- European Society of Cardiology 2010 ופורסם ב-29 באוגוסט 2010 ב- New England Journal of Medicine עולה כי בקרב משתתפים לאחר אוטם לבבי, לא נמצא קשר בין נטילת חומצות שומן אומגה 3 (n−3 fatty acids) ובין צמצום הסיכון הקרדיווסקולארי.

לדברי החוקרים, בעבודות קודמות נמצא קשר בין חומצות שומן אומגה 3 ובין צמצום הסיכון למחלה קרדיווסקולארית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את ההשפעה של Eicosapentaenoic acid (EPA), Docosahexaenoic acid (DHA) ו-Alpha-linolenic acid (ALA) על שיעור האירועים הקרדיווסקולאריים במטופלים לאחר אוטם לבבי.

מחקר ה- Alpha Omega Trial הינו מחקר רב מרכזי, אקראי-מבוקר שהחל בשנת 2002 וכלל 4,837 משתתפים לאחר אוטם לבבי, המקבלים טיפול רפואי אופטימאלי. החוקרים מציינים כי המשתתפים היו בגיל 60-80 שנים, ו-78% היו גברים. משך הזמן שחלף מהאוטם ועד להצטרפות למחקר היה 3.7 שנים בממוצע. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי ל-1 מ-4 קבוצות: קבלת שילוב של EPA ו-DHA בכמות של 400 מ”ג ליום, ALA בכמות של 2 גרם ליום, שילוב של EPA, DHA ו-ALA, או פלסבו. חומצות השומן ניתנו בתוך מרגרינה אותה אכלו המשתתפים, והמחקר נמשך כ-40 חודשים. יעד המחקר העיקרי כלל את ההיארעות של אירועים קרדיווסקולאריים מז’וריים, כולל מחלה קרדיווסקולארית פטאלית ולא-פטאלית וכן התערבויות דוגמת צנתור כלילי או ניתוח מעקפים.

מתוצאות המחקר עולה כי צריכת EPA-DHA או ALA לא השפיעה באופן מובהק על יעד המחקר העיקרי, בהשוואה לפלסבו. החוקרים מפרטים כי בקבוצת ה-EPA-DHA נמצא יחס הסיכון (HR) של 1.01 ליעד המחקר העיקרי (95% CI 0.87-1.17, p=0.93) ובקבוצת ה-ALA נמצא HR של 0.91 ליעד המחקר העיקרי (95% CI 0.78-1.05, p=0.2).

יעדי המחקר בקבוצת ה-EPA-DHA לעומת קבוצות הפלסבו ו-ALA לבד מוצגים בטבלה הבאה:







































היעד שנבדק


EPA-DHA (%)


פלסבו או ALA לבד(%)


HR (95% CI)


אירועים קרדיווסקולאריים מז’וריים


14.0


13.8


1.01 (0.87-1.17)


מחלה קרדיווסקולארית חדשה


7.0


7.6


0.92 (0.75-1.13)


תמותה קרדיווסקולארית


3.3


3.4


0.98 (0.72-1.33)


תמותה ממחלת לב כלילית


2.8


2.9


0.95 (0.68-1.32)


הפרעות קצב חדריות


2.8


3.0


0.90 (0.65-1.26)


מוות מכל סיבה


7.7


7.6


1.01 (0.82-1.24)


יעדי המחקר בקבוצת ה-ALA לבד לעומת קבוצות ה-EPA-DHA והפלסבו מוצגים בטבלה הבאה:







































היעד שנבדק


ALA (%)


פלסבו או EPA-DHA (%)


HR (95% CI)


אירועים קרדיווסקולאריים מז’וריים


13.2


14.5


0.91 (0.78-1.05)


מחלה קרדיווסקולארית חדשה


7.0


7.7


0.90 (0.73-1.11)


תמותה קרדיווסקולארית


3.2


3.5


0.94 (0.69-1.27)


תמותה ממחלת לב כלילית


2.7


3.0


0.92 (0.66-1.29)


הפרעות קצב חדריות


2.6


3.3


0.79 (0.57-1.10)


מוות מכל סיבה


7.6


7.7


0.97 (0.79-1.19)


החוקרים מוסיפים כי בתת-קבוצה שכללה נשים בלבד, נמצא קשר שהתקרב למובהקות סטטיסטית בין נטילת ALA ובין ירידה בסיכון הקרדיווסקולארי, לעומת פלסבו ו-EPA-DHA (HR 0.73, 95% CI 0.51-1.03, p=0.07). כמו כן, בניתוח נתונים מאוחר לאחר סיום המחקר נמצא כי לחולי סוכרת בקבוצת ה-EPA-DHA היה שיעור נמוך יותר של מחלת לב כלילית או של הפרעות קצב, לעומת חולי סוכרת שלא קיבלו EPA-DHA.

לאור התוצאות כותבים החוקרים כי בחולים לאחר אוטם לבבי המקבלים טיפול רפואי טוב, הנמצאים בסיכון נמוך יחסית לאירועים קרדיווסקולאריים נוספים, לא הוכח כי מתן חומצות אומגה 3 מצמצם את הסיכון הקרדיווסקולארי. הם מסבירים כי במסגרת המחקר קיבלו המשתתפים טיפול רפואי אופטימאלי, וייתכן שהדבר עשוי להסביר מדוע חומצות שומן אומגה 3 לא הובילו לירידה נוספת בסיכון הקרדיווסקולארי. לדבריהם, חל שיפור משמעותי בטיפול שניתן למחלת לב מאז תחילת המחקר, והתרחשו פחות אירועים לבביים מהצפי בו נעשה שימוש לחישוב העוצמה במחקר.

בדיון שנערך בכנס ה- European Society of Cardiology ציין מומחה מהתחום כי ייתכן ומדגם המשתתפים היה מצומצם מידי, כדי לקבוע באופן חד משמעי שחומצות שומן אומגה 3 אינן יעילות באוכלוסיה זו. כמו כן ציין המומחה כי במחקר נבדקו מינונים נמוכים יחסית של חומצות השומן, לעומת מחקרים קודמים.

N Engl J Med, 2010

לידיעה ב-theHeart.com

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Foot and Ankle Surgery עולים מספר גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך 30 ימים לאחר אבחנה של כף רגל סוכרתית, כולל בית החולים בו אושפז החולה לראשונה, זיהום אתר ניתוחי, אלח-דם והיפרדות הגדם. כף רגל סוכרתית הינה סיבוך אפשרי של סוכרת, עם שיעורי הימצאות כיב של 6.3%. אשפוזים חוזרים לבית החולים […]

  • רמות אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם מנבאות סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    רמות אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם מנבאות סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוז אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לסוכרת הריונית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ריכוזי אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם ובאמצע ההיריון ובין הסיכון לאבחנה של סוכרת הריונית. החוקרים מדדו את ריכוזי אלבומין מסוכרר […]

  • מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי פעילות גופנית מאומצת יומית מלווה בירידה ברמות הסוכר בדם ועשויה להוביל לעליה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה, בפרט עם מינוני אינסולין יומיים גבוהים. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להבין טוב יותר את האינטראקציות בין דפוסי פעילות גופנית שונים, ריכוזי סוכר ממוצע והיארעות אירועי היפוגליקמיה […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Linvoseltamab במינון 200 מ”ג הוביל לתגובה עמוקה וממושכת, עם חציון משך תגובה של 29.4 חודשים בחולים עם מיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת, עם פרופיל בטיחות סביר. החוקרים מסבירים כי מדובר במחקר בשלב I/II הראשון בבני אדם להערכת […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Rimegepant במבוגרים עם מיגרנה וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (Pain Ther)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Rimegepant במבוגרים עם מיגרנה וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (Pain Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pain and Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Rimegepant (נורטק) מהווה טיפול בטוח ונסבל היטב במבוגרים עם מיגרנה וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, כולל אלו בסיכון בינוני-עד-גבוה למחלות לב וכלי דם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמי סיכון קרדיווסקולאריים עלולים להגביל את אפשרויות הטיפול כנגד מיגרנה. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה