Complementary and Alternative

היעילות של תוסף אומגה-3 לטיפול בדיכאון מז’ורי (מתוך Journal of Clinical Psychiatry)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-15 ביוני 2010 ב- Journal of Clinical Psychiatry עולה כי בקרב מטופלים הסובלים מדיכאון מז’ורי וללא הפרעת חרדה, תוסף אומגה 3 נקשר לשיפור מובהק בתסמיני הדיכאון בהשוואה לפלסבו.

החוקרים כותבים כי רבים מהמטופלים הסובלים מדיכאון מז’ורי אינם מגיבים בצורה טובה לטיפול בתרופות אנטי-דיכאוניות, סובלים מתופעות לוואי משמעותיות המגבילות את הטיפול, או מסרבים ליטול את הטיפול התרופתי למרות סבלם. הם מוסיפים כי למעלה מ-50% מהמטופלים עם דיכאון מז’ורי בארה”ב נעזרים בטיפול משלים כלשהו.

לדבריהם, דרושות חלופות טיפוליות נוספות לטיפול התרופתי בדיכאון מז’ורי. בעבודות קודמות נמצא כי תוספי אומגה 3 עשויים להיות יעילים לטיפול בדיכאון מז’ורי, אך דרושות ראיות נוספות.

המחקר נערך בקנדה וכלל 432 משתתפים הסובלים מדיכאון מז’ורי למשך 4 שבועות לפחות, אשר טופלו במרפאות לבריאות הנפש בשנים 2005-2009. גיל המשתתפים הממוצע היה 46 שנים ו-68.5% היו נשים. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לקבלת טיפול בן 8 שבועות בתוסף אומגה 3 (הכולל Eicosapentaenoic acid במינון 1,050 מ”ג ו- Docosahexaenoic acid במינון 150 מ”ג ליום) או לפלסבו (שמן חמניות בשילוב עם שמן דגים בריכוז 2%). החוקרים הוסיפו את שמן הדגים לפלסבו שכן רבים מהנוטלים אומגה 3 מדווחים על טעם דגים לאחר נטילת התוסף.

החוקרים מדווחים כי 40.3% מהמשתתפים נטלו טיפול תרופתי נוגד דיכאון בעת ההצטרפות. המשתתפים הגיעו למעקב מרפאתי בשבועות 1, 2, 4 ו-8 למחקר. יעד המחקר העיקרי היה ציון ה- Inventory of Depressive Symptomatology (IDS-SR30) ע”פ דיווח עצמי של המשתתפים, ויעד המחקר המשני היה ציון ה- Montgomery-Asberg Depression Rating Scale (MADRS), המבוסס על הערכת המטפלים. החוקרים ערכו תקנון לנוכחות של הפרעה חרדה במקביל, שימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות, מין המשתתף, וצריכת הדגים טרם ההצטרפות למחקר.

מתוצאות המחקר עולה כי נצפה הבדל ממוצע של 1.32 נקודות בציון ה- IDS-SR30 בין 2 הקבוצות (95% CI -0.20 2.84, p=0.088), והבדל ממוצע של 0.97 נקודות בציון ה-MADRS, ללא מובהקות סטטיסטית.

בניתוח תת-קבוצות נצפתה אינטראקציה בין נוכחות של הפרעה חרדה ובין קבוצת המחקר (p=0.035), הרומזת על הטרוגניות ביעילות של אומגה 3. החוקרים מציינים כי 52.8% מהמשתתפים סבלו הן מדיכאון מז’ורי והן מהפרעת חרדה.

בקרב 204 המשתתפים ללא הפרעת חרדה, נצפו פחות תסמיני דיכאון בקבוצת האומגה 3 בהשוואה לקבוצת הפלסבו. ההבדל הממוצע בציון ה- IDS-SR30 בין 2 בקבוצות היה 3.17 נקודות (95% CI 0.89-5.45, p=0.007) וההבדל הממוצע בציון ה-MADRS היה 1.93 נקודות (95% CI 0.50-3.36, p=0.008).

החוקרים מדווחים כי 46.2% מהמשתתפים בקבוצת האומגה 3 ו-53.4% מהמשתתפים בקבוצת הפלסבו ציינו כי לא סבלו מתופעות לוואי של הטיפול. הם מוסיפים כי נצפו 7 תופעות לוואי חמורות בקבוצת האומגה 3, ו-4 בקבוצת הפלסבו.

לדברי החוקרים, ייתכן והכללת משתתפים הסובלים גם מדיכאון מז’ורי וגם מהפרעת חרדה עשויה להסביר את התוצאות הלא-מובהקות שהתקבלו בניתוח הנתונים הראשוני, שכן מטופלים אלו סובלים מהפרעה קשה יותר לטיפול.

לאור התוצאות הם כותבים כי מדובר במחקר ראשון בהיקף שכזה, לבדיקת היעילות של תוספי אומגה 3 במקרי דיכאון מז’ורי. לדבריהם, המחקר כלל מדגם משתתפים הטרוגני, שסביר לא היו נכללים במחקר קליני סטנדרטי. ומהווים קבוצה קשה לטיפול.

הם מסכמים כי הממצאים מעודדים מחקר נוסף בתחום, לבדיקת היעילות של טיפולים לא-שגרתיים אחרים במקרי דיכאון מז’ורי וכן בדגש על אומגה 3. בשלב הבא מתכננים החוקרים מחקר להשוואה בין אומגה 3 ותרופות אנטי-דיכאוניות.

מומחה מהתחום ציין כי תוצאות המחקר תומכות ביעילות של אומגה 3 לטיפול בדיכאון מז’ורי. הוא הסביר כי הסיכוי להדגים יתרון לטיפול אנטי-דיכאוני תלוי בחומרת הדיכאון של משתתפי המחקר, כך שטיפולים מסוימים עשויים להיות יעילים בדיכאון בחומרה בינונית-קשה אך לא בדיכאון קל-בינוני. לדבריו, המחקר הנוכחי כלל קבוצת משתתפים הטרוגנית עם דיכאון בחומרה בינונית, אך למרות זאת ולמרות שלא נערך מעקב אחר ההיענות לטיפול, נצפתה יעילות לתוספי אומגה 3.

המומחה ממליץ לרופאים המטפלים להשלים את החסרים התזונתיים של המטופלים לפני מתן הטיפול התרופתי, ולפנות לטיפול תרופתי בהמשך במידת הצורך. הוא הוסיף כי הנחיות האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה מ-2006 ממליצות על נטילת תוסף אומגה 3 במטופלים פסיכיאטרים, שכן הם נמצאים בסיכון מוגבר להפרעות קרדיווסקולאריות ומטבוליות. כמו כן, תופעת לוואי משמעותית של תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור ה-2 היא עליה ברמת הטריגליצרידים, ותוספי אומגה 3 הם טיפול מתאים לכך.

J Clin Psychiatry. 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Foot and Ankle Surgery עולים מספר גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך 30 ימים לאחר אבחנה של כף רגל סוכרתית, כולל בית החולים בו אושפז החולה לראשונה, זיהום אתר ניתוחי, אלח-דם והיפרדות הגדם. כף רגל סוכרתית הינה סיבוך אפשרי של סוכרת, עם שיעורי הימצאות כיב של 6.3%. אשפוזים חוזרים לבית החולים […]

  • מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי פעילות גופנית מאומצת יומית מלווה בירידה ברמות הסוכר בדם ועשויה להוביל לעליה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה, בפרט עם מינוני אינסולין יומיים גבוהים. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להבין טוב יותר את האינטראקציות בין דפוסי פעילות גופנית שונים, ריכוזי סוכר ממוצע והיארעות אירועי היפוגליקמיה […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) מלווה בעליה גדולה יותר בצפיפות העצם לעומת Teriparatide (טריפראטייד) לאחר שנה אחת, לצד שיעור גבוה יותר של חולים המשלימים תא הטיפול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide. […]

  • ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהקלה על תסמיני דיכאון בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית זוהתה כטיפול תא-תרופתי מבטיח להקלה על דיכאון, אך עדיין קיימת מחלוקת באשר לסוג הפעילות היעיל ביותר. מטרתם כעת הייתה להשוות ולדרג את […]

  • יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Linvoseltamab במינון 200 מ”ג הוביל לתגובה עמוקה וממושכת, עם חציון משך תגובה של 29.4 חודשים בחולים עם מיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת, עם פרופיל בטיחות סביר. החוקרים מסבירים כי מדובר במחקר בשלב I/II הראשון בבני אדם להערכת […]

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה