Complementary and Alternative

טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי לסייע לחולים עם תסמונת המעי הרגיז (מתוך Clinical Gastroenterology and Hepatology)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון אפריל 2010 של  ה- Clinical Gastroenterology and Hepatology, עולה כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavior Therapy, CBT) הוביל לשיפור מהיר בתסמינים ב-30% מהמשתתפים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז (Irritable Bowel Syndrome, IBS), ושיפור זה נמשך כ-3 חודשים לפחות במרבית המשתתפים.

החוקרים כותבים כי בעבודות קודמות הודגם ש-CBT הוא יעיל לטיפול באנשים עם IBS, אך עדיין לא ידוע באילו מטופלים ובאילו מצבים CBT הוא הכי יעיל. מטרת המחקר הייתה להעריך האם משתתפים שדיווחו על תגובה מוקדמת וחיובית ל-CBT ישמרו על השיפור גם בהמשך.

המחקר כלל 75 משתתפים בגיל 18-70 שנים שאובחנו כסובלים מ-IBS. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי ל-3 קבוצות: בקבוצה הראשונה עברו המשתתפים 10 טיפולי CBT בני שעה לאורך 10 שבועות (CBT סטנדרטי, S-CBT), בקבוצה השנייה עברו המשתתפים 4 טיפולי CBT בני 4 שעות לאורך 10 שבועות (minimal-contact CBT, MC-CBT), ובקבוצה השלישית נכנסו המשתתפים לרשימת המתנה (קבוצת הביקורת). שבוע 4 למחקר הוגדר כפגישה הרביעית בקבוצת ה-S-CBT וכפגישה השנייה בקבוצת ה-MC-CBT.

משתתפי המחקר מילאו שאלונים על חומרת התסמינים, כולל שלשול, עצירות וגזים, וכן מילאו שאלונים נוספים כולל את שאלון ה- Irritable Bowel Syndrome Severity Scale (IBSSS). החוקרים הגדירו משתתפים שהגיבו לטיפול כמשתתפים שהשיגו הקלה בכאב ובתסמיני המעי, ומשתתפים שציוני ה-IBSSS שלהם ירדו ב-50 נקודות לפחות בהשוואה לשאלוני הבסיס. משתתפים שהגיבו במהירות הוגדרו כמשתתפים שענו לקריטריונים אלו במהלך שבוע 4 למחקר.

מתוצאות המחקר עולה כי בשבוע 4 למחקר 21 משתתפים (29.6%) הגיבו במהירות לטיפול, ללא הבדל מובהק בין משתתפים בקבוצות ה-S-CBT וה-MC-CBT. החוקרים מוסיפים כי בשבוע 12, 27 מהמשתתפים (52.1%) הגיבו לטיפול. הם מציינים כי משתתפים עם תגובה מהירה חוו תסמינים פחות חמורים ע”פ ציון ה-IBSSS, בהשוואה למשתתפים עם תגובה לא-מהירה. לאחר 3 חודשים, נמצא כי 34 מהמשתתפים שהגיבו לטיפול (47.9%) דיווחו כי השיפור נשמר. בשלב זה, 95.2% מהמשתתפים שהגיבו במהירות לטיפול שמרו על השיפור שהושג, לעומת 28% מהמשתתפים שהשיגו תגובה לא-מהירה.

לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי ייתכן וניתן לתכנן את הטיפול ב-CBT בצורה מתאימה וכלכלית יותר, כך שמטופלים המגיבים במהירות לטיפול יקבלו מעקב קצר יותר (שכן לא דרוש יותר מכך), בעוד שמטופלים שלא מגיבים לטיפול במהירות יופנו לטיפולים יעילים יותר.

בין מגבלות המחקר מציינים החוקרים כי המחקר כלל מתנדבים, שעשויים להיות פתוחים יותר להתערבות פסיכולוגית. החוקרים מוסיפים כי ייתכן ולא ניתן להכליל את ממצאי המחקר לאוכלוסיות אחרות, שכן למחקר לא הייתה עוצמה מספקת לזהות הבדלים בין קבוצות ה-CBT וטיפולים אחרים.

כמו כן, החוקרים ממליצים לערוך מחקרים נוספים, על מנת לבחון האם הטיפול יעיל יותר כשנערך בבית או במרפאה.

Clin Gastroenterol Hepatol. 2010;8:426-432.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • זיהומים נלווים מעלים את הסיכון להתלקחות לופוס (Lupus Science & Medicine)

    זיהומים נלווים מעלים את הסיכון להתלקחות לופוס (Lupus Science & Medicine)

    במאמר שפורסם בכתב העת Lupus Science & Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי זיהומים מלווים בסיכון מוגבר להתלקחויות לופוס בתוך שלושה חודשים, כאשר זיהומים מג’וריים מלווים בסיכון גבוה פי 7.4 להתלקחויות מג’וריות. החוקרים בחנו באופן פרוספקטיבי את הקשר בין זיהומים נלווים ובין התפתחות התלקחויות לופוס ב-203 חולים (גיל חציוני של 40 […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Rimegepant במבוגרים עם מיגרנה וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (Pain Ther)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Rimegepant במבוגרים עם מיגרנה וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (Pain Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pain and Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Rimegepant (נורטק) מהווה טיפול בטוח ונסבל היטב במבוגרים עם מיגרנה וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, כולל אלו בסיכון בינוני-עד-גבוה למחלות לב וכלי דם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמי סיכון קרדיווסקולאריים עלולים להגביל את אפשרויות הטיפול כנגד מיגרנה. […]

  • בדיקת אולטרה-סאונד של המעי בשלב מוקדם מסייעת בזיהוי חולים עם קוליטיס כיבית חמורה בסיכון לכישלון טיפול וניתוח כריתת מעי גס (J Crohn’s Colitis)

    בדיקת אולטרה-סאונד של המעי בשלב מוקדם מסייעת בזיהוי חולים עם קוליטיס כיבית חמורה בסיכון לכישלון טיפול וניתוח כריתת מעי גס (J Crohn’s Colitis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Crohn’s & Colitis מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בדיקת אולטרה-סאונד של המעי בשלב מוקדם עשיה לסייע בזיהוי חולים עם קוליטיס כיבית חמורה בסיכון מוגבר לכישלון טיפול תרופתי וצורך בהתערבות ניתוחית לכריתת מעי גס בתוך שנה אחת. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון אם בדיקת אולטרה-סאונד של […]

  • היעילות והבטיחות של Infliximab ו-Adalimumab בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammopharmacology)

    היעילות והבטיחות של Infliximab ו-Adalimumab בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammopharmacology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammopharamcology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הן Adalimumab (יומירה) והן Infliximab (רמסימה) הדגימו פרופיל בטיחות חיובי ויעילות משמעותית עם עדות לתגובה מעבדתית בחולים עם מחלת מעי דלקתית בדרגה בינונית-עד-חמורה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Infliximab ו-Adalimumab משמשים לעיתים קרובות לטיפול בחולים עם מחלת מעי דלקתית בדרגה בינונית-עד-חמורה. […]

  • מה בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון לסרטן שד? (Am J Med Sci)

    מה בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון לסרטן שד? (Am J Med Sci)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of the Medical Sciences עולה כי רמות גבוהות של חומצה אורית בדם עשויות להפחית את הסיכון להיארעות סרטן שד בנשים, רמז להשפעה מגנה של חומצה אורית בדם מפני המחלה הממארת בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תתכן מעורבות של רמות חומצה אורית בדם בהתפתחות ממאירות בשל עיכוב עקה חמצונית, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה