Complementary and Alternative

השפעת כמות הסוכר בתזונה על רמות הכולסטרול והטריגליצרידים (מתוך JAMA)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-21 באפריל 2010 של ה- Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי נמצא קשר מובהק בין צריכה מוגברת של מזונות מומתקים עם סוכר, המכילים לרוב תוספת סוכרוז או סירופ תירס עשיר בפרוקטוז, ובין רמות גבוהות של טריגליצרידים ורמות נמוכות של HDL.

החוקרים בדקו נתונים על 3,088 נשים ו-3,025 גברים שהשתתפו ב- National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES) בשנים 1999-2006. הם מדווחים כי חלה עלייה בצריכת מזונות עם תוספת סוכר, מ-10.6% מצריכת הקלוריות היומית ע”פ נתוני ה-NHANES לפני 3 עשורים, ל-15.8% מצריכת הקלוריות היומית כעת.

החוקרים מציינים כי לא נכללו משתתפים עם רמות טריגליצרידים גבוהות באופן קיצוני, חולי סוכרת ונשים הרות, ומסבירים כי הנתונים על צריכת הסוכר דווחו באמצעות יומן תזונתי בסיוע מראיין.

מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה למשתתפים עם צריכת הסוכר הנמוכה ביותר, במשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של מזונות עם תוספת סוכר נצפה סיכון מתוקנן גבוה באופן מובהק לרמות HDL נמוכות (< 40 מ”ג/ד”ל בגברים, < 50 מ”ג/ד”ל בנשים) ורמות טריגליצרידים גבוהות (> 150 מ”ג/ד”ל). החוקרים מוסיפים כי ככל שעלתה צריכת הסוכר, כך עלה הסיכוי לרמות HDL נמוכות ורמות טריגליצרידים גבוהות. יחס הסיכויים להפרעות השומנים הללו ע”פ אחוז הקלוריות הנוסף מוצג בטבלה הבאה:





























5% עד < 10% (n=893)


10% עד < 17.5% (n=1,751)


17.5% עד < 25% (n=1,210)


> 25%

(n=1,135)


רמות HDL נמוכות


1.0 (0.81.4)


1.5 (1.21.9)


1.9 (1.52.6)


3.1 (2.34.3)


רמות טריגליצרידים גבוהות


0.8 (0.71.1)


1.1 (0.91.4)


1.3 (1.01.6)


1.2 (0.91.6)


רמות LDL גבוהות


0.9 (0.71.2)


1.1 (0.91.3)


1.1 (0.91.5)


1.2 (0.91.7)


החוקרים מציינים כי לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין צריכת מזונות עם תוספת סוכר ובין רמות ה-LDL. הם מציינים כי נצפתה מגמה לא חד-משמעית לקשר בין צריכת סוכר מוגברת בנשים ובין עלייה ברמות LDL, עם מובהקות גבולית (p=0.047).

החוקרים כותבים כי הקשר שנצפה בין צריכת מזונות מומתקים ובין רמות הטריגליצרידים וה-HDL במחקר הנוכחי מתאים לממצאים שפורסמו ממחקר ה- Framingham Heart Study לפני כ-3 שנים. אז פורסם כי נמצא קשר בין צריכת משקה קל מומתק אחד לפחות ביום ובין רמות גבוהות של טריגליצרידים, רמות נמוכות של HDL, וסמנים אחרים של תסמונת מטבולית. עם זאת, הקשר נצפה גם במשתתפים ששתו משקאות קלים מומתקים עם סוכר, וגם במשתתפים ששתו משקאות מומתקים מלאכותית.

כמו כן, תוצאות המחקר הנוכחי תואמות לעבודות קודמות שמצאו קשר בין תזונה עשירה בפחמימות ובין סיכון מוגבר לשבץ ואירועים לבביים, מחקרים קצרי טווח שהדגימו קשר בין צריכת סוכר גבוהה ובין דיסליפידמיה, וכן ראיות מבוססות לקשר בין צריכת פחמימות מוגברת ובין רמות הטריגליצרידים וה-HDL. החוקרים מציינים כי כעת ניתן להרחיב את התצפיות הללו גם לאוכלוסיה הכללית הצורכת תזונה רגילה.

לאור התוצאות ממליצים החוקרים לציבור לצמצם את צריכת המזונות המומתקים, וכותבים כי ניתן בקלות לזהות מוצרים אלו ע”י קריאת התווית המצורפת להם. לדבריהם, הממצאים תומכים בחשיבות של פרסום הנחיות תזונתיות המגבילות את הצריכה של מזונות עם תוספת סוכר. החוקרים מציינים כי ההנחיות האמריקאיות הקיימות מזהירות מפני צריכת סוכר עודפת ולא מציינות במפורש סף עליון, ובנוסף לא מפרטות את דרישות הסוכר התזונתיות.

JAMA 2010; 303:1490-1497

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

מעוניין/ת לקיים דיון/לשאול בהקשר לסוכרת? בביה”ס לסוכרת תוכלו להיכנס לפורום הדיונים ולברר סוגיות אקטואליות צוות המומחים של ביה”ס בראשותו של פרופ’ איתמר רז ישמחו לקיים עמכם דיון.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עשויים להפחית את הסיכון לתמותה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון (PLoS One)

    אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עשויים להפחית את הסיכון לתמותה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון (PLoS One)

    בהשוואה לתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם מחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון וסוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווים בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • הוספת טיפול הממוקד בגרורות עשוי לשפר הישרדות חולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב (J Clin Oncol)

    הוספת טיפול הממוקד בגרורות עשוי לשפר הישרדות חולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב (J Clin Oncol)

    הוספת טיפול ממוקד בגרורות לטיפול סיסטמי משפר הישרדות ללא-התקדמות מחלה בחולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. המחקר בשלב 2 הינו מחקר אקראי, רב-מרכזי, שכלל 41 חולים עם אבחנה של אדנוקרצינומה של הלבלב עם גרורות מעטות, אשר לקחו חלק במחקר EXTEND. המשתתפים במחקר חולקו באקראי […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • חיסוני ילדים מנעו 1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית בשלושת העשורים האחרונים (Morb Mortal Wkly Rep)

    חיסוני ילדים מנעו 1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית בשלושת העשורים האחרונים (Morb Mortal Wkly Rep)

    מנתונים חדשים שפרסם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (Centers for Disease Control and Prevention) עולה כי בין השנים 1994 עד 2003, תשעה חיסוני שגרה בילדות מנעו למעלה מ-1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית. החוקרים בחנו את הנתונים הארציים להערכת התועלת הבריאותית והכלכלית של תשעה חיסונים שנכללו בתכנית החיסונים לילדים של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC’s Vaccines […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה