Complementary and Alternative

הקשר בין תנודות במשקל הגוף והסיכון הקרדיווסקולארי (מתוך הכנס EPI-NPAM 2010)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בכנס ה- Cardiovascular Disease Epidemiology and Prevention and Nutrition, Physical Activity, and Metabolism (EPI-NPAM) 2010 עולה כי באנשים עם משקל גוף תקין, נמצא קשר בין תנודות במדד מסת הגוף (BMI) ובין סיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולארית. החוקרים מדווחים כי לאנשים שחוו תנודות במשקל גופם נמצא סיכון קרדיווסקולארי דומה לאנשים עם עודף משקל, בעוד שבאנשים עם עודף משקל ותנודות במדד מסת הגוף לא נצפתה תוספת סיכון מעל הסיכון הקיים, הכרוך במשקל גופם הגבוה.

מטרת המחקר הייתה להעריך האם לשינוי במשקל הגוף לאורך שנים יש השפעה על הסיכון הבריאותי. החוקרים בדקו נתונים על 1,429 משתתפים בגיל 40-50 שנים מה- Framingham Heart Study, על מנת להעריך את ההשפעה של מצב המשקל הכולל והתנודות במשקל הגוף. תנודות במשקל הגוף הוגדרו כשינוי ביחידת BMI אחת במהלך פרק זמן של שנתיים.

מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה למשתתפים עם משקל גוף תקין ועקומת משקל תקינה, במשתתפים עם משקל גוף תקין שחוו תנודות במשקל גופם נצפה סיכון גבוה ב-50% לאירוע קרדיווסקולארי וסיכון גבוה ב-40% לתמותה קרדיווסקולארית. בנוסף נמצא קשר בין תנודות במשקל הגוף ובין סיכון גבוה יותר לשבץ מוחי ומחלת לב כלילית, כפי שמוצג בטבלה הבאה:











































אירוע


יחס סיכון (HR) מתוקנן (95% CI)


אירוע קרדיווסקולארי



משקל גוף תקין ללא תנודות


קבוצת ההשוואה


משקל גוף תקין עם תנודות במשקל


1.5 (1.22.0)


עודף משקל ללא תנודות


1.7 (1.32.2)


עודף משקל עם תנודות במשקל


1.8 (1.42.2)


השמנת יתר


2.7 (2.03.5)


תמותה קרדיווסקולארית



משקל גוף תקין ללא תנודות


קבוצת ההשוואה


משקל גוף תקין עם תנודות במשקל


1.4 (1.02.0)


עודף משקל ללא תנודות


1.3 (0.92.0)


עודף משקל עם תנודות במשקל


1.6 (1.12.2)


השמנת יתר


1.8 (1.12.9)


החוקרים מציינים כי למשתתפים עם עודף משקל ששמרו על משקל יציב ללא תנודות ולמשתתפים עם עודף משקל שחוו תנודות במשקלם, נמצא סיכון דומה לאירועים קרדיווסקולאריים, צרברווסקולאריים ומחלת לב כלילית. הם מסבירים כי זהו ממצא מעודד, שכן אנשים עם עודף משקל חווים לעיתים קרובות תנודות במשקל גופם בשל ניסיונות ירידה במשקל, ולאור התוצאות ניתן לומר שניסיונות אלו, גם אם כושלים, אינם כרוכים בסיכון קרדיווסקולארי מוגבר.

החוקרים מסכמים כי מומלץ לאנשים עם משקל גוף תקין להקפיד על משקלם, שכן תנודות במשקל הגוף באוכלוסיה זו נקשרו לסיכון קרדיווסקולארי מוגבר.

מתוך הכנס Cardiovascular Disease Epidemiology and Prevention and Nutrition, Physical Activity, and Metabolism (EPI-NPAM) 2010.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Foot and Ankle Surgery עולים מספר גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך 30 ימים לאחר אבחנה של כף רגל סוכרתית, כולל בית החולים בו אושפז החולה לראשונה, זיהום אתר ניתוחי, אלח-דם והיפרדות הגדם. כף רגל סוכרתית הינה סיבוך אפשרי של סוכרת, עם שיעורי הימצאות כיב של 6.3%. אשפוזים חוזרים לבית החולים […]

  • רמות אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם מנבאות סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    רמות אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם מנבאות סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוז אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לסוכרת הריונית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ריכוזי אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם ובאמצע ההיריון ובין הסיכון לאבחנה של סוכרת הריונית. החוקרים מדדו את ריכוזי אלבומין מסוכרר […]

  • מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי פעילות גופנית מאומצת יומית מלווה בירידה ברמות הסוכר בדם ועשויה להוביל לעליה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה, בפרט עם מינוני אינסולין יומיים גבוהים. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להבין טוב יותר את האינטראקציות בין דפוסי פעילות גופנית שונים, ריכוזי סוכר ממוצע והיארעות אירועי היפוגליקמיה […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) מלווה בעליה גדולה יותר בצפיפות העצם לעומת Teriparatide (טריפראטייד) לאחר שנה אחת, לצד שיעור גבוה יותר של חולים המשלימים תא הטיפול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide. […]

  • ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהקלה על תסמיני דיכאון בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית זוהתה כטיפול תא-תרופתי מבטיח להקלה על דיכאון, אך עדיין קיימת מחלוקת באשר לסוג הפעילות היעיל ביותר. מטרתם כעת הייתה להשוות ולדרג את […]

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה