Complementary and Alternative

האם דיכאון מעלה את הסיכון לסוכרת במבוגרים? (מתוך American Journal of Psychiatry)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת 1 בפברואר של American Journal of Psychiatry עולה כי דיכאון קבוע, לא-חמור ולא-מטופל, עשוי להוביל להתפתחות סוכרת בחולים מעל גיל 55 שנים.

בנוסף, החוקרים מצאו קשר בין דיכאון בעל משמעות קלינית ובין עליה של 65% בסיכון להיארעות סוכרת.

לאור האופי האפידמי של סוכרת ושל דיכאון, החוקרים מאמינים כי לממצאים יהיו השלכות חשובות על בריאות הציבור.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי בחולים עם דיכאון חלה עליה של 60% בסיכון להתפתחות סוכרת. עם זאת, מרבית המחקרים הללו התבססו על שיטות חלשות יחסית לתיעוד דיכאון, וכן על דיווחים-עצמיים או אבחנות של רופאי משפחה.

הם מציינים כי מחקרים אחרים התמקדו באופן ספציפי בהפרעת דיכאון מג’ורי (MDD Major Depression Disorder), וייתכן כי זהו אינו הסוג הנפוץ ביותר באוכלוסייה הכללית ובקבוצת הגיל המבוגר.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין דיכאון בעל משמעות קלינית (לא מוגבל ל-MDD) ובין הסיכון להתפתחות סוכרת. החוקרים בחנו את הסיכון לסוכרת בעקבות דיכאון לא-חמור, דיכאון שהופיע לראשונה, דיכאון עקבי ודיכאון לא-מטופל.

מדגם אקראי של 4803 מבוגרים מפרויקט Zaragoza Dementia and Depression Project זוהו ורואיינו בתחילת המחקר. לאחר הוצאת חולים עם דמנציה ואלו עם סוכרת בתחילת המחקר, המחקר כלל בסך הכול 3521 משתתפים בגיל 55 שנים ומעלה. מביניהם, 379 אובחנו עם דיכאון (80.5% נשים; גיל ממוצע של 73.6 שנים), ו-3142 לא-סבלו מדיכאון (51.9% נשים; גיל ממוצע של 71.8 שנים).

החוקרים נעזרו בשאלון גורמי סיכון להערכת סוכרת, וכן בדיקות מעקב לאחר 2.5 ו-5 שנים, לקביעת היארעות סוכרת.

מתוצאות המחקר עולה כי הסיכון להיארעות סוכרת היה גבוה יותר בקרב משתתפים עם דיכאון, בהשוואה למשתתפים שלא סבלו מדיכאון, והקשר נותר מובהק לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כולל גורמי סיכון לסוכרת (p=0.04).

שיעורי ההיארעות עמדו על 19.7 ל-1000 שנות-אדם בקבוצת החולים עם דיכאון, זאת בהשוואה לשיעור של 12.36 ל-1000 שנות-אדם בקרב משתתפים ללא-דיכאון.

למרות שהחוקרים מצאו סיכון מוגבר לסוכרת בקרב חולים עם דיכאון עקבי, לא-מטופל ולא-חמור, בהשוואה למשתתפים ללא-דיכאון (HR = 1.66,  HR = 2.09 ו-HR = 1.83, בהתאמה), הם לא מצאו קשר דומה עם טיפול בנוגדי-דיכאון.

בהשוואה בין משתתפים עם ובלי דיכאון, ועל-בסיס יחס סיכון מתוקן, החוקרים חישבו PAR (Population Attributable Risk) של 6.87% (95% CI = 1.04%-11.64%).

במילים אחרות, שיעור סוכרת המיוחס לדיכאון עמד על 6.87%.

החוקרים מציינים כי הממצאים מחזקים את התוצאות שעלו ממחקרים קודמים, לפיהם קיים קשר בין דיכאון ובין היארעות סוכרת. עם זאת, הם מוסיפים כי עדיין לא נבחנה ההשפעה של התערבויות לטיפול בדיכאון על הפחתת הסיכון המוגבר לסוכרת.

Am J Psychiatry. Published online February 1, 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Tirzepatide מפחית את הסיכון להתקדמות מטרום-סוכרת לסוכרת מסוג 2 (מתוך הודעת חברת אלי לילי)

    טיפול ב-Tirzepatide מפחית את הסיכון להתקדמות מטרום-סוכרת לסוכרת מסוג 2 (מתוך הודעת חברת אלי לילי)

    מתן זריקה חד-שבועית של Tirzepatide הפחיתה באופן דרמטי את הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 בחולים עם טרום-סוכרת ועודף-משקל או השמנת-יתר, כך עולה מנתונים חדשים ממחקר SURMOUNT 1, כפי שדווח על-ידי חברת אלי לילי. מחקר SURMOUNT 1 כלל 2,539 מבוגרים עם השמנת-יתר (מדד מסת גוף של 30 ק”ג/מ2 ומעלה) או עודף-משקל עם לפחות סיבוך אחת משנית […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עשויים להפחית את הסיכון לתמותה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון (PLoS One)

    אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עשויים להפחית את הסיכון לתמותה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון (PLoS One)

    בהשוואה לתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם מחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון וסוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווים בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה