Complementary and Alternative

לטיפול ב-Clozapine ו-Risperidone סיכון לבבי דומה בחולי סכיזופרניה (מתוך Journal of Clinical Psychiatry)

בחולים עם סכיזופרניה, מתן Clozapine (לפונקס) אינו מביא לעלייה בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית, בהשוואה ל-Risperidone (ריספרדל), זאת למרות הבדלים ידועים בפרופיל הסיכון הקרדיו-מטבולי בין שתי התרופות האנטי-פסיכוטיות הללו.

החוקרים מסבירים כי גורמים רבים עשויים להגדיל את הסיכון לתמותה מוקדמת בקרב חולי סכיזופרניה., והיקף התרומה של תרופות אנטי-פסיכוטיות לסיכון זה עדיין אינו-ידוע.

במאמר שפורסם במהדורת ינואר של Journal of Clinical Psychiatry כותבים החוקרים כי למרות העדיפות המוכחת של Clozapine על Risperidone בטיפול בסכיזופרניה עמידה לטיפול, Clozapine מביא לעליה משמעותית במשקל הגוף, ועשוי להגדיל את הסיכון לסוכרת והפרעות מטבוליות אחרות.

במסגרת המאמר החוקרים השוו את שיעורי התמותה על-רקע תחלואה קרדיווסקולארית במדגם של חולים שטופלו ב- Clozapine (n=1084) וקבוצה תואמת של חולים שלא נחשפו ל- Clozapine וטופלו במקום זאת ב-Risperidone (n=602).

במהלך תקופת מעקב של 6-10 שנים (1994-2004), נרשמו 136 מקרי תמותה, כולל 43 מקרי תמותה על רקע מחלה קרדיווסקולארית.

החוקרים לא מצאו הבדל מובהק בסיכון לתמותה, במיוחד באוכלוסיה שהחלה בטיפול התרופתי לפני גיל 55 שנים. לאחר חמש שנים, שיעורי התמותה עקב תחלואה קרדיווסקולארית בחולים מתחת לגיל 55 בעת התחלת הטיפול התרופתי, עמדה על 1.1% בקבוצת המטופלים ב- Clozapine, לעומת 1.0% בקבוצת הטיפול ב-Risperidone; לאחר עשר שנים, השיעורים עמדו על 2.7% ו-2.8%, בהתאמה.

החוקרים זיהו עליה מסוימת בסיכון לתמותה עם Clozapine בחולים שטופלו ב- Clozapine לאחר גיל 55 שנים, אך קבוצת גיל זו כללה מספר קטן של משתתפים, ודרושים מחקרים גדולים יותר.

באופן ספציפי, בחולים שהחלון בטיפול התרופתי בגיל 55 ומעלה, שיעורי התמותה הקרדיווסקולארית עמדו על 8.5% עם Clozapine ו-3.6% עם Risperidone לאחר חמש שנים, ו-16.0% ו-5.7%, בהתאמה, לאחר עשר שנים (p=0.144).

החוקרים סבורים כי Clozapine עודנו אפשרות ויאבילית לטיפול בסכיזופרניה עמידה לטיפול, במיוחד בחולים מתחת לגיל 55 שנים. הממצאים הנוכחיים מאשרים כי בחולי סכיזופרניה סיכון גבוה יותר לתמותה על-רקע תחלואה קרדיווסקולארית, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

במרילנד, מקום עבודתם של החוקרים, הסיכון לתמותה על-רקע קרדיווסקולארי בחולים עם סכיזופרניה היה גבוה פי 4.0, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וההבדל בולט במיוחד בנשים, להן סיכון גבוה פי 6.2, בהשוואה לסיכון באוכלוסיה הכללית.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

J Clin Psychiatry 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך חודש של חולים עם כף רגל סוכרתית (Foot Ankle Surg)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Foot and Ankle Surgery עולים מספר גורמי סיכון לאשפוז חוזר בתוך 30 ימים לאחר אבחנה של כף רגל סוכרתית, כולל בית החולים בו אושפז החולה לראשונה, זיהום אתר ניתוחי, אלח-דם והיפרדות הגדם. כף רגל סוכרתית הינה סיבוך אפשרי של סוכרת, עם שיעורי הימצאות כיב של 6.3%. אשפוזים חוזרים לבית החולים […]

  • רמות אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם מנבאות סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    רמות אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם מנבאות סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוז אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לסוכרת הריונית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ריכוזי אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם ובאמצע ההיריון ובין הסיכון לאבחנה של סוכרת הריונית. החוקרים מדדו את ריכוזי אלבומין מסוכרר […]

  • מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מה בין דפוסי פעילות גופנית ובין היפוגליקמיה לילית בצעירים עם סוכרת מסוג 1? (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי פעילות גופנית מאומצת יומית מלווה בירידה ברמות הסוכר בדם ועשויה להוביל לעליה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה, בפרט עם מינוני אינסולין יומיים גבוהים. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להבין טוב יותר את האינטראקציות בין דפוסי פעילות גופנית שונים, ריכוזי סוכר ממוצע והיארעות אירועי היפוגליקמיה […]

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) מלווה בעליה גדולה יותר בצפיפות העצם לעומת Teriparatide (טריפראטייד) לאחר שנה אחת, לצד שיעור גבוה יותר של חולים המשלימים תא הטיפול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide. […]

  • ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהקלה על תסמיני דיכאון בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית זוהתה כטיפול תא-תרופתי מבטיח להקלה על דיכאון, אך עדיין קיימת מחלוקת באשר לסוג הפעילות היעיל ביותר. מטרתם כעת הייתה להשוות ולדרג את […]

  • יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Linvoseltamab במינון 200 מ”ג הוביל לתגובה עמוקה וממושכת, עם חציון משך תגובה של 29.4 חודשים בחולים עם מיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת, עם פרופיל בטיחות סביר. החוקרים מסבירים כי מדובר במחקר בשלב I/II הראשון בבני אדם להערכת […]

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה