עניין מדעי באקופונקטורה עורר חוקרים רבים לחקור את יעילות הטיפל במגוון מצבים, עם זאת, מנגנון הפעילות של השיטה אינו מובן היטב.
מחקר חדש נועד להבין את הרציונל שעשוי לסייע לחוקרים לפתח ולבחון קשר סיבתי, לבחור קבוצות ביקורת מתאימות ולשלול השפעות הנובעות מפלסבו.
החוקרים ערכו חיפוש ב-PubMed אחר מחקרים קליניים בנושא אקופונקטורה שפורסמו בשפה האנגלית בשנת 2005. החוקרים סקרו כל מאמר לזיהוי הרציונל הפיזיולוגי, כמו גם לבחון את מטרות המחקר ותוצאותיו, ההתערבויות שנבדקו וקבוצות הביקורות, ארץ המוצא, מקורות מימון וסוג העיתון.
החוקרים זיהו 79 מחקרים בנושא אקופונקטורה. 26 מחקרים (33%) לא הציעו כל רציונל פיזיולוגי.
53 מחקרים (67%) הציגו בסיס פיזיולוגי לטיפול 33 מהם (62%) הציעו מנגנון נוירוכימיקלי, 2 (4%) העלו את האפשרות שהטיפול משפעי על מערכת העצבים, ב-6 מחקרים (11%) המנגנון התבסס על השפעות על בקרת מערכת העצבים האוטונומית, 3 (6%) דנו בהשפעות מקומיות של הטיפול, 5 (9%) בהשפעות על תפקוד המוח ו-5 מחקרים אחרים (9%) העלו מנגנוני פעילות אחרים.
לא נמצא הסבר למנגנון הפעילות של הטיפול בשבץ. לא נמצא קשר בין הסבר למנגנון הפעולה ובין ממצאים חיוביים או שליליים, שיטות התערבות, ארץ מוצא, מקורות מימון או סוג העיתון.
ההסבר הדומיננטי למגנון הפעילות של אקופונקטורה כולל תגובה נוירוכימיקלית, ונראה כי אינו תלוי במטרות הטיפול, בנקודות מסוימות או באמצעים ושיטות הטיפול.
Cochrane Database Syst Rev. 2006 Jul 19;3:CD004870
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!