Colorectal cancer

בדיקה אימונוכימית לזיהוי דם סמוי בצואה מדויקת לשלילת ממאירות מעי גס ורקטום בחולים עם תסמינים (Gut)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Gut עולה כי בדיקת FIT (Fecal Immunochemical Testing) עשויה לשמש לשלילת סרטן מעי גס ורקטום בחולים עם תסמינים חשודים לממאירות ולזהות במהירות את אלו הנדרשים לטיפול דחוף.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם בדיקת FIT עשויה לשמש לבחירת חולים עם תסמינים חשודים לסרטן מעי גס ורקטום בהם יש מקום להשלמת הערכה דחופה. הם השלימו מחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, שכלל 50 בתי חולים ברחבי אנגליה בין אוקטובר 2017 ועד דצמבר 2019. המשתתפים הופנו לטיפול בעקבות תסמינים חשודים לסרטן מעי גס ורקטום להשלמת קולונוסקופיה. החוקרים בחנו את הרגישות של בדיקת FIT לזיהוי סרטן מעי גס ורקטום.

מדגם המחקר כלל 9,822 משתתפים ושיעורי הימצאות סרטן מעי גס ורקטום בקולונוסקופיה עמדו על 3.3%. שיעור התוצאות החיוביות בבדיקת FIT ירד מ-37.2% ל-19.0% ו-7.6%, בהתאמה, בנוכחות ערכי סף של 2, 10 ו-15 מיקרוגרם המוגלובין לגרם צואה. הערך המנבא החיובי של בדיקת FIT לזיהוי סרטן מעי גס ורקטום בערכי סף אלו עמד על 8.7%, 16.1% ו-31.1%, בהתאמה, והערך המנבא השלילי עמד על 99.8%, 99.6% ו-98.9%, בהתאמה. הרגישות של בדיקת FIT לזיהוי סרטן מעי גס ורקטום ירדה באותם ערכי סף מ-97.0% ל-90.9% ו-70.8%, בהתאמה, בעוד שהסגוליות עלתה מ-64.9% ל-83.5% ו-94.6%, בהתאמה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הרגישות המקסימאלית של בדיקת FIT לסרטן מעי גס ורקטום עמדה על 97% כאשר התבססו על ערך הסף הנמוך ביותר (2 מיקרוגרם המוגלובין לגרם צואה); תוצאה שלילית בבדיקת FIT בערך סף זה עשויה לשלול היטב אבחנה של ממאירות מעי גס ורקום ותוצאה חיובית טובה יותר מתסמינים לזיהוי חולים בהם יש מקום לבירור דחוף.

Gut 2020

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • צביעת גראם אינה משפרת אבחנה של זיהום בדרכי שתן בחדר מיון (Infectious Diseases)

    צביעת גראם אינה משפרת אבחנה של זיהום בדרכי שתן בחדר מיון (Infectious Diseases)

    בהשוואה לשיטות אחרות לניתוח דגימת שתן, צביעת גראם של דגימת שתן הדגימה ערך מנבא בינוני לזיהוי חיידקי גראם-שליליים בתרבית שתן אך לא שיפרה משמעותית את אבחנת זיהום בדרכי שתן בחדרי מיון, כך עולה מנתונים חדשים Infectious Diseases. החוקרים השלימו מחקר עוקבה תצפיתי במרכז רפואי בהולנד, שכלל 1,358 אירועים של 1,136 חולים עם חשד לזיהום בדרכי […]

  • דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירת מזון מעובד שנקשרה עם חותמת מיקרוביאלית של סרטן מעי גס ורקטום מצויה בקורלציה חיובית עם סיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום, בפרט גידולים עם עדות ל-Fusobacterium nucleatum, זן pks של Escherichia coli ו-ETBF (או Enterotoxigenic Bacteroides fragilis). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נכון להיום, אין מחקרים להערכת ההשפעה של דפוס תזונה (במקום רק […]

  • טיפול בסטטינים עשוי לשפר בריאות כבדית בחולים עם מחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית (Gut)

    טיפול בסטטינים עשוי לשפר בריאות כבדית בחולים עם מחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית (Gut)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Gut עולה כי טיפול בסטטינים בחלים עם מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית מלווה בסיכון נמוך יותר בטווח הארוך לתמותה מכל-סיבה, סיבוכים משנית למחלת כבד והתקדמות נוקשות כבדית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבחולים רבים עם מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ישנה התוויה לטיפול בסטטינים, כולל מחלות […]

  • האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולות עדויות התומכות בהשפעה המגנה של סטטינים מפני סרטן כבד ומעידות על השפעה מגנה דומה גם עם תכשירים שאינם סטטינים ומפחיתים רמות שומנים בדם הודות לעיכוב ספיגת כולסטרול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים הציעו כי סטטינים עשויים להפחית את הסיכון לסרטן כבד, אך לא ידוע אם לתרופות […]

  • גישה עוקבת הכוללת בדיקת קפסולה ואנדוסקופיה כפולת בלון של המעי מסייעת בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק (Digestive and Liver Disease)

    גישה עוקבת הכוללת בדיקת קפסולה ואנדוסקופיה כפולת בלון של המעי מסייעת בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק (Digestive and Liver Disease)

    בדיקת קפסולה והשלמת אנדוסקופיה כפולת בלון של המעי (Double Balloon Enteroscopy) מסייעות בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק מעבר לאלו הניתנים לאבחון באמצעות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Digestive and Liver Disease. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקווים המנחים ממליצים על השלמת בדיקת קפסולה ולאחריה אנטרוסקופיה לאבחנה ומעקב אחר מחלת צליאק […]

  • מחלת כבד כרונית הינה גורם סיכון לסיבוכים ותמותה בחולים עם דלקת לבלב חדה (Sci Rep)

    מחלת כבד כרונית הינה גורם סיכון לסיבוכים ותמותה בחולים עם דלקת לבלב חדה (Sci Rep)

    בחולים עם אבחנה של דלקת לבלב חדה, נוכחות מחלת כבד כרונית מלווה בעליה של למעלה מכפליים בסיכון לתמותה באשפוז לצד שיער גבוה יותר משמעותית שם סיבוכים סיסטמיים ומקומיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאור גורמי הסיכון החופפים, חשוב לאסוף מידע אודות הקשר בין דלקת לבלב […]

  • שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    גסטרואנטריטיס חדה מעלה את הסיכון להתפתחות דיספפסיה פונקציונאלית ותסמונת מעי רגיז, כאשר במחצית מהחולים תסמונת מעי רגיז נותרת למשך עד ארבע שנים לאחר הזיהום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Gut. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות בממשק מוח-מעי, דוגמת תסמונת מעי רגיז ודיספפסיה פונקציונאלית, עשויות להופיע לאחר גסטרואנטריטיס זיהומית חדה, אך אין נתונים […]

  • בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר אימונוכימיות של הצואה (Fecal Immunochemical Test, או FIT) מפחיתות את שיעורי התמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום בהיקף של 33%, עם ירידה מרשימה של 42% בשיעורי התמותה עקב ממאירות רקטאלית או ממאירות מעי גס שמאלי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בארצות הברית ישנה […]

  • ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ערכי סף של פריטין של 30 ננוגרם/מ”ל ו-45 ננוגרם/מ”ל מלווים בשיעורים גבוהים יותר של אבחנת חסר ברזל, בהשוואה לערכי סף של 15 ננוגרם/מ”ל במבוגרים עם אנמיה וללא אנמיה. החוקרים התבססו על נתונים מפרויקט FIRE (או Family Medicine Research Using Electronic Medical Records) בשווייץ וכללו 255,351 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה