במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר PRODIGE 18 (Partenariat de Recherche en Oncologie DIGEstive), מהן עולה הבדל לא-מובהק, אך כזה שנטה לטובת המשך טיפול ב- Bevacizumab(אווסטין) מאשר החלפה ל-Cetuximab (ארביטוקס), בשילוב עם טיפול כימותרפי, בחולים עם ממאירות גרורתית של המעי הגס והרקטום, ללא מוטאציית RAS, לאחר התקדמות המחלה תחת טיפול קו-ראשון.
מטרת המחקר הייתה לבחון את שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר ארבעה חודשים, עם משלב כימותרפיה ו-Bevacizumab, בהשוואה ל-Cetuximab, בחולים עם התקדמות ממאירות גרורתית של המעי הגס והרקטום לאחר טיפול ב- Bevacizumab עם כימותרפיה.
מדובר במחקר פרוספקטיבי, אקראי, רב-מרכזי, בתווית-פתוחה, שנערך בין דצמבר 2010 ועד מאי 2015. המשתתפים חולקו באקראי לזרוע א’ (משלב FOLFIRI או Modified FOLFOX6 עם Bevacizumab) או לזרוע ב’ (משלב FOLFIRI או Modified FOLFOX6 עם Cetuximab); קו-טיפול כימותרפי שני נבחר בהתאם לקו הטיפול הראשון (החלפה לטיפול השני).
התוצא העיקרי היה שיעורי הישרדות ללא-התקדמות לאחר ארבעה חודשים. תוצאי סיום משניים כללו את בטיחות הטיפול, שיעורי תגובה אובייקטיבית, הישרדות כוללת והישרדות ללא-התקדמות המחלה.
מדגם המחקר כלל 132 חולים (47 נשים, 85 גברים; גיל חציוני של 63 שנים) מ-25 מרכזים.
שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר ארבעה חודשים עמדו על 80.3% בזרוע א’ ועל 66.7% בזרוע ב’. חציון ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 7.1 חודשים בזרוע א’ ועל 5.6 חודשים בזרוע ב’ (יחס סיכון של 0.71; רווח בר-סמך 95% של 0.50-1.02; P=0.06) וחציון ההישרדות הכוללת עמד על 15.8 חודשים בזרוע א’ ועל 10.4 חודשים בזרוע ב’ (יחס סיכון של 0.69; רווח בר-סמך 95% של 0.46-1.04, p=0.08).
הערכת מוטאציית kRAS (אקסונים 2, 3 ו-4), NRAS (אקסונים 2, 3 ו-4) ו-BRAF (V600) בוצעה עבור 95 דגימות גידול. ב-81 חולים לא זוהתה מוטאציית KRAS או מוטאציית NRAS.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם ממאירות גרורתית של המעי הגס והרקטום, לאחר התקדמות ראשונה עם Bevacizumab עם כימותרפיה, המשך טיפול ב-Bevacizumab עם החלפת משטר הטיפול הכימותרפי עשויה להיות הגישה הטובה ביותר.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!