Colorectal cancer

בדיקה חדשה של DNA בצואה עשויה לשפר את בדיקות הסקר לסרטן מעי גס ורקטום (N Engl J Med)

בדיקה חדשה של DNA בצואה לאבחנה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום מובילה לזיהוי שיעור גבוה יותר משמעותית של ממאירויות, בהשוואה לבדיקות הצואה האימונוכימיות הזמינות כיום, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine. עם זאת, הבדיקה כרוכה בשיעור גבוה יותר של תוצאות חיוביות-שגויות.

החוקרים מסבירים כי בדיקה מדויקת ולא-פולשנית עשוי לשפר את התועלת של בדיקות סקירה לסרטן מעי גס ורקטום.

במסגרת המחקר הנוכחי הם ערכו השוואה בין בדיקה לא-פולשנית של דנ”א בצואה, אל מול בדיקת FIT (Fecal Immunochemical Test) בנבדקים בסיכון ממוצע לממאירות של המעי הגס והרקטום. בדיקת הדנ”א כללה בדיקות מולקולאריות כמותיות למוטאציות KRAS, NDRG4 ו-BMP3 ו-Beta-Actin, בשילוב עם בדיקות המוגלובין. התוצאות נערכו באמצעות אלגוריתם מותאם, כאשר ערכים של 183 ומעלה הוגדרו כתוצאות חיוביות. בדיקות אימונוכימיות של הצואה עם ערכים של מעל 100 ננוגרם של המוגלובין למ”ל בופר הוגדרו כתוצאות חיוביות. הבדיקות נבחנו ללא-תלות בממצאי קולנוסקופיה.

מבין 9,989 המשתתפים שהיו זמינים להערכה, 65 משתתפים (0.7%) אובחנו עם ממאירות של המעי הגס והרקטום ו-757 (7.6%) אובחנו עם נגעים טרום-ממאירים מתקדמים (אדנומה מתקדמת או פוליפ ססילי בקוטר 1 ס”מ ומעלה) בבדיקת קולנוסקופיה. הרגישות לזיהוי ממאירות של המעי הגס והרקטום עמדה על 92.3% עם בדיקות דנ”א ועל 73.8% עם בדיקות FIT (p=0.002). הרגישות לזיהוי נגעים טרום-ממאירים מתקדמים עמדה על 42.4% עם בדיקות דנ”א ועל 23.8% עם בדיקות FIT (p<0.001).

שיעורי האבחנה של פוליפים עם דיספלזיה בדרגה גבוהה עמדו על 69.2% עם בדיקות דנ”א ועל 46.2% עם בדיקות FIT (P=0.004); שיעורי האבחנה של פוליפים ססילים בקוטר 1 ס”מ ומעלה עמדו על 42.4% ו-5.1%, בהתאמה (P<0.001). הסגוליות של בדיקות דנ”א ובדיקות FIT עמדה על 86.6% ו-94.9%, בהתאמה, בקרב משתתפים עם ממצאים שליליים או נגעים לא מתקדמים (p<0.001) ועל 89.8% ו-96.4%, בהתאמה, בקרב אלו עם תוצאות שליליות בבדיקות קולנוסקופיה (p<0.001).

מספר הנבדקים הדרוש לסקירה לזיהוי ממאירות אחת עמד על 154 עם בדיקות קולנוסקופיה, 166 עם בדיקות דנ”א ו-208 עם בדיקות FIT.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בנבדקים אסימפטומטים בסיכון ממוצע לממאירות של המעי הגס והרקטום, בדיקת דנ”א בצואה עשויה להוביל לאבחנה של שיעור גבוה משמעותית של ממאירויות, בהשוואה לבדיקות אימונוכימיות של הצואה, אך עם שיעור גבוה יותר של תוצאות חיוביות-שגויות.

N Engl J Med. Published online March 19, 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה