את ד”ר עמית עקירוב
בכנס השנתי ה-97 מטעם ה-American College of Surgeonsדיווחו חוקרים על ממצאי מחקר חדש מהם עולה כי חלה עליה של למעלה מכפליים בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הרקטום בצעירים מתחת לגיל 40 שנים, עם סיכון גבוה פי חמש לפנוטיפ היסטולוגי אגרסיבי.
לדברי החוקרים, היסטולוגיה של תאי חותם היא נדירה, עם שכיחות של 1% מכלל הממאירויות של הרקטום. היסטולוגיה זו מלווה בשלב מתקדם בעת האבחנה, גיל צעיר ופרוגנוזה גרועה יותר. לאור הפרוגנוזה הרעה של ממאירות עם היסטולוגיה של תאי חותם, ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות זיהוי וטיפול בגורם למקרים אלו.
החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי של כל החולים שאובחנו עם אדנוקרצינומה של הרקטום בין השנים 1980-2007, בעזרת מאגרSEER(Surveillance, Epidemiology, and End Results) שכלל למעלה מ-117,000 חולים. הם מצאו כי למרות ששיעורי ההיארעות של סרטן הרקטום נותרו יציבים בכל הגילאים, נרשמה הכפלה בשיעורי ההיארעות משנת 2000 בצעירים מתחת לגיל 40.
בקבוצת הגיל הצעירה, ההיארעות עלתה באופן ליניארי מ-0.4 ל-1.2 ל-100,000 אנשים. חשוב מכך, בדומה להשערת החוקרים , נמצא שכיחות גבוהה יותר משמעותית של היסטולוגיה של תאי חותם במבוגרים צעירים, בהשוואה לחולים מעל גיל 40 (4.63% לעומת 0.78%,p=0.001).
שכיחות היסטולוגיה של תאי חותם עמדה על 5% מכלל מקרי אדנוקרצינומה של הרקטום בחולים מתחת לגיל 40, זאת בהשוואה ל-1% מהמקרים בחולים מעל גיל 40.
מניתוח רב-משתנים עלה כי יחס הסיכויים המתוקן עמד על 5.12 להיסטולוגיה של תאי חותם באדנוקרצינומה של הרקטום בחולים מתחת לגיל 40. החוקרים מצאו קשר מובהק בין היסטולוגיה של תאי חותם ובין גיל מתקדם יותר בעת הפניה לטיפול רפואי, דרגת התמיינות ירודה של הגידול ופרוגנוזה גרועה יותר, בהשוואה לסוגים היסטולוגים אחרים (Muncinousו-Nonmucinous) של אדנוקרצינומה של הרקטום.
החוקרים סבורים כי ממצאים אלו מדגישים את חשיבות זיהוי והתייחסות לבעיה המתפתחת הנ”ל. הם ממליצים על הערכה מהירה של מבוגרים צעירים עם תסמינים של מערכת העיכול התחתונה, ולא להניח פשוט כי מדובר בטחורים מדממים.
מתוך הכנס השנתי ה-97 מטעם ה-American College of Surgeons
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!