מאת ד”ר בן פודה שקד 

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון Journal of the National Cancer Institute ובחן את יעילות בדיקות סקר קולונוסקופיות במסגרת הרפואה הקהילתית, עולה כי קולונוסקופיה אכן מורידה את הסיכון לפתח סרטן קולורקטלי, אולם זאת רק עבור צד שמאל של המעי.

החוקרים העומדים מאחורי המחקר, אשר נערך בגרמניה ובו נכללו 3,287 חולים, מדווחים כי סרטן מתקדם של המעי הגס והרקטום אובחן באמצעות הקולונוסקופיה בקרב 36 (6.1%) מ-586 משתתפים אשר עברו קולונוסקופיה קודמת בעשר השנים שקדמו למחקר, לעומת 308 (11.4%) מ-2,701 משתתפים שלא עברו קולונוסקופיה קודם לכן. לטענת החוקרים, המדובר בירידה משמעותית בסיכון.

עם זאת, החוקרים מציינים כי הירידה בסיכון לסרטן קולורקטלי נצפתה רק עבור ממאירויות מתקדמות של צד שמאל של המעי הגס, ולא עבור כאלו של צדו הימני. לדבריהם, קולונוסקופיה קודמת נקשרה בסיכון נמוך ב-67% לממאירות מתקדמת בצד שמאל של המעי הגס והרקטום, אולם לא נצפתה ירידה בסיכון עבור הצד הימני של המעי. למרות זאת, מאחר ומרבית הגידולים במעי הגס והרקטום ממוקמים ממילא בצד השמאלי של המעי, הרי שבכל זאת נצפתה ירידה כוללת משמעותית במקרי הסרטן הקולורקטלי והאדנומות המתקדמות.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, טוענים מומחים בתחום כי תוצאות אלו עומדות בקנה אחד עם אלו של מספר מחקרים קודמים, בהם הודגמה היעילות הכוללת של קולונוסקופיה בצמצום ההיארעות של סרטן המעי הגס והרקטום והתמותה, אם כי עם שונות רבה ביעילות בין גידולים פרוקסימליים ובין גידולים דיסטליים. הם מוסיפים כי המחקר הנוכחי מהווה תרומה חשובה לראיות התצפיתיות, וכי הוא משפיע על האופן בו אנו מבינים את היעילות של בדיקת סקר זו.

המומחים מציינים בנוסף כי עד כה הראיות היחידות בנמצא אודות שאלת היעילות של קולונוסקופיה בצמצום העול הגידולי בסרטן קולורקטלי באוכלוסיה, הינן תצפיתיות. לדבריהם, תשובה סופית לשאלה זו תוכל לנבוע אך ורק ממחקר מבוקר בהקצאה אקראית, ועל אף שמחקר כזה כבר החל (על ידי ה-Northern European Initiative on Colorectal Cancer), הרי שתוצאותיו צפויות להתפרסם רק סביב שנת 2026. עד אז, ככל שהולכות ומצטברות הראיות התצפיתיות בנושא, התשובה לשאלה זו נעשית פחות ופחות ברורה.

בין מגבלותיו של המחקר הנוכחי מזכירים המומחים את המספר הנמוך של ממאירויות מתקדמות אשר נמצאו בכל מיקום שהוא, ואולם נצפו מגמות עקביות של ירידה בסיכון לסרטן בכל חלקי המעי הגס השמאלי והרקטום, ולצידן היעדר ירידה בסיכון עבור חלקי המעי הימני. ממצאים אלו הספציפיים-למיקום אף הם עומדים בקנה אחד עם אלו של מחקרים קודמים, הם טוענים. המומחים מציעים כי יתכן וניתן יהיה להתגבר על היעדר ההשפעה במעי הגס הימני באמצעות שיפור המיומנויות של האנדוסקופיסטים, וזאת על ידי שיפור מדדים של בקרת איכות, ועל ידי פיתוח טכנולוגיה המשפרת את היכולת לבחון את המעי הגס הימני.

עם זאת, יש לשקול לדברי המומחים את האפשרות לפיה המעי הימני פשוט אינו מאפשר זיהוי מוקדם כמו זה השמאלי, וזאת עקב גורמים ביולוגיים. אם ניתן יהיה להדגים השערה זו, הם מוסיפים, הרי שיהיה צורך בבחינה מחדש של היתרונות היחסיים של סיגמואידוסקופיה וקולונוסקופיה לזיהוי המוקדם ולמניעה של סרטן קולורקטלי.

כמו כן, מציינים המומחים במאמר המערכת כי ישנן ראיות מעניינות לפיהן קולונוסקופיה הינה כלי פחות יעיל במעי הגס הפרוקסימלי לעומת זה הדיסטלי, אם כי הסיבות לכך אינן ברורות לדבריהם. יתכנו הבדלים ביולוגיים אשר מגבילים את היעילות האפשרית של קולונוסקופיה במעי הגס הפרוקסימלי, הם מציעים. כך למשל, אדנומות של המעי הגס הימני נוטות להיות שטוחות יותר בהשוואה לנגעים במעי הגס השמאלי, ולפיכך עשויות להיות קשות יותר לזיהוי ולהסרה.

המגבלות האפשריות של קולונוסקופיה כבדיקה למניעת סרטן קולורקטלי בחלק הפרוקסימלי של המעי הגס, כפי שעולה ממחקר זה כמו גם ממחקרים קודמים, מעלות מספר שאלות חשובות, מזכירים המומחים. כך למשל, נשאלת השאלה האם ישנו יתרון לקולונוסקופיה על פני סיגמואידוסקופיה גמישה עבור סקירה לסרטן קולורקטלי. במידה וכן, עולה השאלה האם יתרון זה הינו משמעותי מספיק על מנת להצדיק את הסיכונים הנוספים ואת העלות הנוספת הכרוכים בה כבדיקת סקר לאוכלוסייה.

J Natl Cancer Inst

לידיעה במדסקייפ