בגליון 27 בספטמבר של JAMA מתוארים שני מודלים חדשים לזיהוי פרטים בסיכון גבוה לפתח Lynch Syndome (Hereditary NonPolyposis Colorectal Cancer). מודלים אלו עשויים לשמש כלי יעיל בידי רופאים ומטופליהם. עם זאת, המודלים הללו עדיין אינם מושלמים.

שני המודלים המתוארים ב-JAMA, מצטרפים למודל שלישי עליו דווח לאחרונה ב-New England Journal of Medicine (לחץ כאן למאמר – Barneston R et al. 2006;354:2751-2763), ועדיין אינם מוכנים לשימוש כללי. כעת יש לבחון את המודלים במחקרים פרוספקטיביים גדולים, בכדי לבדוק אם מודל אחד עדיף על פני האחרים, או מתאים יותר לאוכלוסיות מסוימות.

מודלים אלו ישפרו את יכולת הרופאים לזהות פרטים בסיכון גבוה ל-Lynch Syndrome, אך אינם אבחנתיים. לשם אבחנה חייבים לבצע בדיקה גנטית, שאמנם קיימת, אך עלותה גבוהה ודורשת זמן, ולכן אינה זמינה לכולם. מטרת המודלים הללו היא לנסות ולזהות את הנבדקים בהם משתלם לערוך בדיקה גנטית, ובדומה, לשלול את הפרטים שאינם צריכים לעבור בדיקות אלו.

בנבדקים הנושאים את המוטאציות הגנטיות ל-Lynch Syndrome קיימת נטיה מוגברת לפתח סרטן של המעי הגס ושל הרחם, וסיכון מוגבר לסרטנים אחרים, כולל סרטן שחלות, קיבה, מעי דק, מערכת הכבד וכיס המרה, מערכת השופכנים, מוח, ואתרים אחרים.

קיימות עדויות לפיהן לאחר אבחון חולים עם Lynch Syndrome , בדיקות סקר שגרתיות עשויות להציל חיים. לדוגמא, מומלץ לחולים אלו לעבור בדיקות קולונסקופיה מגיל מוקדם, ובמרווחי זמן קצרים יותר מהאוכלוסיה הכללית. כתוצאה מכך ניתן לאבחן סרטן בשלב מוקדם יותר, כאשר ניתן לריפוי, ולכן משפרים את סיכויי ההישרדות. כמו כן, קיימת התקווה שבעתיד יפותחו שיטות התערבות שיצמצמו את התפתחות פוליפים שפירים לממאירים.

המודלים משתמשים בשיטות סטטיסטיות ושוקלים את הממצאים מהסיפור האישי והמשפחתי. עם זאת, 3 המודלים שונים זה מזה באינפורמציה בה משתמשים, כמו גם באוכלוסית החולים ששימשה לבדיקת ואישור המודלים, ולכן קשה להשוות ביניהם.

שני מודלים משתמשים באותה שיטה סטטיסטית, Multivariate Logistic Regression, בכדי לנבא את מצב נשאי המוטאציה לפי הסיפור האישי והמשפחתי של סרטן מעי גס, סרטן אנדומטריום, וגידולים אחרים הקשורים בסינדרום. אחד המודלים מתואר ב-JAMA , השני פורסם ב-NEJM מוקדם יותר השנה.

המודל השני שתואר ב-JAMA השתמש בשיטה סטטיסטית אחרת, וכלל נתונים רבים יותר, דבר שעשוי לשפר את הביצועים אך עלול גם לפגוע בדיוק החיזוי במקרה של פרטים שגויים או בלתי-ידועים.

למרות ההבדלים בין הבדיקות, בשלב זה נראה כי כולם דומים ביעילותם ובעוצמתם, בהתבסס על המחקרים הקטנים עליהם מתבססים, ולא נראה כי מודל זה או אחר עדיף בבירור על פני האחרים.

במאמר מערכת הודגש הצורך במחקרים נוספים, תוך מחשבה כי הערכת 3 המודלים באמצעות מערך נתונים אחיד עשויה לסייע ולאפשר לערוך השוואה ישירה בין המודלים. כמו כן, קיים צורך בהערכת המודלים באוכלוסיות מיעוטים, שכן המודלים פותחו באוכלוסיות שהתבססו ברובן על נבדקים לבנים.

JAMA 2006; 296: 1469-1478

JAMA 2006; 296: 1479-1487

JAMA 2006; 296: 1521-1523

לידיעה במדסקייפ