מתוצאות הראשוניות של מחקר APC (Adenoma Prevention with Celecoxib) ומחקר PreSAP (Prevention of Colorectal Sporadic Adenomatous Polyps) עולה כי Celecoxib (Celebrex) נראה מבטיח כנגד Colorectal Adenoma. אולם, החוקרים מזהירים כי הסיכון הקרדיווסקולרי בעקבות מעכבי COX-2 נותר גבוה, ויש לעקוב מקרוב אחר הסכנה.

שני המחקרים מספקים עדות חזקה לכך שבחולים עם אדנומות במעי הגס וברקטום, הטיפול ב-Celecoxib למשך עד 3 שנים מוריד את הסיכון ל-Metachronous Adenoma. במאמר מערכת נכתב כי המחקרים הללו קטנים מכדי להעריך את תפקיד Celecoxib במניעת סרטן מעי גס ורקטום. עם זאת, באותם מחקרים זוהו גם הסיכונים הקרדיווסקולרים. בחולים עם אדנומות שעוברים קולונוסקופיות חוזרות, העליה באירועים הקרדיווסקולרים בעקבות טיפול Celecoxib גוברת על מה שנראה כתחזיות האופטימיות בהורדת שכיחות מקרי סרטן המעי הגס והרקטום.

לדברי העורך אין ל- Celecoxib תפקיד כטיפול כימותרפיה מניעתי בחולים עם אדנומות לא-משפחתיות במעי הגס או באוכלוסיה הכללית.

מחקר APC כלל 2035 חולים ובדק את הטיפול ב- Celecoxibבמינון של 200 או 400 מ”ג, פעמיים ביום. במחקר PreSAP נכללו 1560 חולים ונבדק הטיפול במינון 400 מ”ג בלבד.

תוצאות יעילות הטיפול היו דומות בשני המחקרים. בשני המחקרים נמצא קשר בין הטיפול ב- Celecoxib וירידה בסיכון ל-Metachronous Adenoma ואדנומות מתקדמות לעומת טיפול פלסבו. הסיכון היחסי לאדנומות מתקדמות בחולים שנטלו Celecoxib במינון 200 מ”ג, פעמיים ביום במחקר APC (0.43, 95% CI = 0.31-0.61) היה דומה לזה של המטופלים במינון 400 מ”ג פעם ביום במחקר PreSAP (0.49, 95% CI = 0.33-0.73).

למרות שמספר מקרי סרטן מעי גס ורקטום היה קטן בשני המחקרים, ההיארעות היתה מעט גבוהה יותר בקרב מטופלי Celecoxib, בהשוואה למטופלי פלסבו. החוקרים מציינים כי מטה אנליזה לאורך שני המחקרים מצאה סיכון יחסי של 1.5 (95% CI = 0.5-4.7). הם טוענים כי המחקרים מספקים עדות משכנעת לכך ש- Celecoxib מונע Metachronous Adenoma בחולים עם היסטוריה של אדנומות.

ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם תוצאות מחקרים שבדקו את השימוש באספירין למניעת אדנומות, כמו גם גוף עדויות תצפיתיות גדול המצביע על כך שטיפול באחת התרופות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) עשוי להוריד את היארעות סרטן מעי גס ורקטום בכ-50%.

שני המחקרים מצאו סיכון קרדיווסקולרי מוגבר בעקבות טיפול Celecoxib, בהשוואה לפלסבו. הסיכון הקשור ב- Celecoxib במינון גבוה במחקר APC היה בולט (RR=3.4, 95% CI = 1.5-7.9). עבור מינון של 200 מ”ג, פעמיים ביום, בשני המחקרים חושב RR של 2.6 (95% CI = 1.1-6.1) שהיה גבוה יותר מ-RR של 1.3 (95% CI = 0.6-2.6) לטיפול Celecoxib במינון 400 מ”ג פעם ביום במחקר PreSAP.

מנתונים משולבים ממחקר APC ו-PreSAP , שנכללו במטה-אנליזה שנערכה לאחרונה, עולה כי הסיכון הקרדיווסקולרי גדל כמעט פי 2 בעקבות טיפול Celecoxib, בהשוואה לטיפול פלסבו.

לאור הסיכון הקרדיווסקולרי הקשור בטיפול במעכבי COX-2, לא ניתן להמליץ על טיפול Celecoxib באופו רוטיני למניעת Colorectal Adenoma.

עם זאת, ד”ר נדיר ארבר מהמרכז הרפואי ע”ש סוראסקי בת”א, ובית הספר לרפואה ע”ש סאקלר באוניברסיטת ת”א, כותב כי באמצעות ניטור ומעקב, Celecoxib עשוי לשחק תפקיד בהורדת הסיכון לאדנומות במעי הגס והרקטום. ד”ר ארבר כותב כי Celecoxib עשוי להיות יעיל כנגד אדנומות קיימות שעלולים לפספס בבדיקת קולונסקופיה, וכן כנגד התפתחות אדנומות חדשות, כפי שניתן לראות בעדויות המצביעות על ירידה במספר האדנומות החדשות המאובחנות לאחר שנה ולאחר 3 שנים. השפעה זו עולה בקנה אחד עם עדויות מניסויים בבע”י ובבני אדם ונתונים אפידמיולוגיים.

N Engl J Med. 2006;355:873-884, 885-895, 950-952.

לידיעה במדסקייפ