Colorectal cancer

האם יש קשר בין שימוש ממושך באספירין ו-NSAID ובין סרטן המעי הגס והרקטום? (JAMA)

ממחקרים שבדקו שימוש קצר-טווח באספירין למניעת הישנות Colorectal Adenoma עולה כי קיים קשר סיבתי בין נטילת אספירין ובין Colorectal Neoplasia. עם זאת, אין מידע רב באשר לקשר בין אספירין ו-NSAID אחרים ובין סרטן המעי הגס והרקטום לפי מינון, תיזמון או משך הטיפול.

החוקרים אספו נתונים ממחקר האחיות בו עקבו אחר 82,911 נשים בין 1980 ועד 1 ביוני, 2000. מטרת המחקר היתה לבחון את השפעות אספירין ו-NSAID אחרים במניעת סרטן המעי הגס והרקטום.

במהלך 20 שנות המחקר אובחנו 962 מקרים של סרטן המעי הגס והרקטום. בקרב נשים שנטלו אספירין באופן קבוע (2 טבליות או יותר (325 מ”ג) בשבוע), עמד Relative Risk על 0.77 (95% confidence interval [CI], 0.67-0.88) בהשוואה לנבדקים שלא נטלו אספירין בקביעות. עם זאת, ירידה משמעותית בסיכון נרשמה רק לאחר 10 שנות שימוש באספירין (P<0.001).

נראה כי היתרון בנטילת אספירין הינו תלוי-מינון בהשוואה לנשים שלא נטלו כלל אספירין, עמד RR לסרטן על 1.10 (95% CI, 0.92-1.31) עבור נשים שנטלו 0.5-1.5 טבליות אספירין בשבוע, 0.89 (95% CI, 0.73-1.10) לנשים שנטלו 2-5 טבליות בשבוע, 0.78 (95% CI, 0.62-0.97) בנשים שנטלו 6-14 טבליות בשבוע ו-0.68 (95% CI, 0.49-0.95) בנשים שנטלו מעל 14 טבליות אספירין בשבוע (P<0.001).בקרב נשים שנטלו מעל 14 טבליות בשבוע במשך מעל 10 שנים, נרשם RR לסרטן של 0.47 (95% CI, 0.31-0.71).

באופן דומה, נרשם קשר מנה-תגובה גם עבור NSAID אחרים (P=0.007).

כמו כן, נראה כי קיים קשר מנה-תגובה גם עבור שיעור ההיארעות של דימום רציני של הקיבה והמעי לאלף שנות אדם 0.77 בקרב נשים שלא נטלו כלל אספירין, 1.07 בקרב נשים שנטלו 0.5-1.5 טבליות בשבוע, 1.07 בקרב נשים שנטלו 2-5 טבליות בשבוע, 1.4 בקרב נשים שנטלו 6-14 טבליות בשבוע ו-1.57 בקרב נשים שנטלו מעל 14 טבליות בשבוע.

לסיכום, טיפול ממושך באספירין מקטין את הסיכון לסרטן המעי הגס והרקטום. נראה כי ל-NSAID אחרים יש השפעה דומה. עם זאת, לא נרשם יתרון משמעותי בנטילת אספירין אלא רק לאחר עשור לפחות, עם ירידה מקסימלית בסיכון במינון של מעל 14 טבליות בשבוע. לאור תוצאות אלו נראה כי בכדי להשיג את האפקט האופטימלי למניעת סרטן המעי הגס והרקטום דרוש טיפול ממושך באספירין, במינון גבוה בהרבה מזה המומלץ למניעת מחלות קרדיווסקולריות, אך יש לקחת בחשבון את הסיכון לדימומים במערכת העיכול.

JAMA. 2005;294:914-923.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה