סיכום סקירה של מאמר מאת ד”ר פיגונה כפי שהובאה במדסקייפ:

סרטן המעי הגס והחלחולת (CRC ) הוא גורם מרכזי לתחלואה ותמותה בארה”ב ובעולם כולו. מתוך נתוני החברה האמריקאית לסרטן עולה שב-2005 מעל 145,000 בארה”ב יפתחו CRC ומעל 56,000 ימותו מהמחלה. יותר מכך, ה-WHO העריך לאחרונה ש-945,000 מקרים חדשים של CRC ו-492,000 מקרי מוות על רקע CRC יתרחשו מידי שנה בעולם כולו.

הסיכון ל-CRC הוא של 5-6% לאדם במהלך חייו. מרבית החולים, למעלה מ-60%, מאובחנים כשהם כבר בשלב שהסרטן מפושט ושיעור ההשרדות ה-5 שנתי הוא של 64% בלבד בארה”ב וכנראה נמוך יותר בארצות אחרות.

למזלנו, ה-CRC והתמותה כתוצאה מה-CRC הינן נתנות למניעה. מחקרים אקראים הראו שאיבחון של דם סמוי בצואה (FOBT) במבוגרים מעל גיל 50 עשוי להפחית את הסיכון ל-CRC בשיעור של 17-20% , ואת התמותה ב-16-33% . אמצעי איבחון אחרים כמו סיגמוידוסקופי או קלונונסקופיה הינם גם יעילים, אך שיטות אלה טרם הושוו אחד מול השני.

בנוסף, איבחון מוקדם אינו מתבצע כיום בארה”ב באופן מלא: רק כ-50% מהאוכלוסיה הרלבנטית בגילאים המתאימים מבצעת את האיבחון.

מכיוון שהאיבחון אפקטיבי, מערכות בריאות רבות בעולם יישמו תכניות מוסדיות לביצוע האיבחון. כדי להעריך את התועלת של ביצוע תכניות אלה יש להעריך גם במבחן כלכלי-רפואי את ה”כדאיות” של ביצוע תכניות איבחון אלה.  מס’ מחקרים ואנליזות בחנו את העלות/תועלת של ביצוע סקרים ותכניות איבחון אלה. במאמר זה הכותבים מציגים את עיקרי המסקנות והמימצאים מאנליזות אלה, וכן גורמי המפתח המשפיעים על התוצאות:

ניתוחי עלות/תועלת מצאו שסקר איבחוני ל-CRC בכל אחת מהשיטות (דם סמוי בצואה מידי שנה, סיגמוידוסקופיה מידי 5 שנים, קולונוסקופיה מידי 10 שנים, שילוב של דם סמוי בצואה מידי שנה עם סיגמוידוסקופיה) הינם אפקטיביים ובעלי יחס עלות/תועלת (שנמדד בעלות נוספת הנדרשת להארכת חיי חולה בשנה) אטרקטיביים (פחות מ-35,000 $ לשנת חיים), וברי השוואה לשיטות סקר איבחוני מקובלות כמו ממוגרפיה לנשים מעל גיל 50, טיפול ביתר לחץ דם מתון וכד’.

מימצאים אלה נשארים בתוקף גם כאשר מניחים הנחות פסימיות באשר ליעילות האיבחון . אין עדיין מסקנות חותכות באשר לאחת מהשיטות האפשריות. וזאת כתוצאה ממגבלות מחקריות ומתודולוגיות שונות. (המחבר מציג דוגמאות רבות לבעיות במודלים השונים שנבנו כמו למשל העלויות הכרוכות בהסרת פוליפים, העלויות השונות שיש לשיטות במרכזים שונים, והבדלים בסוג המודלים השונים כולל הנחות של אופק המודל- 10 או 20 שנה וכד’).

רק מחקר אחד ניתח את התוצאות בערכים של תוחלת חיים מותאמת איכות חיים (QUALY), כולל לקיחה בחשבון של תופעות לואי של הטיפולים, סיבוכים וכד’.

קיימת גם בעייה במדידת עלות ביצוע סקר האיבחון, בעיקר בעלויות העקיפות של הסקר, כולל זמן הבדיקה, עלות המעקב, הסבר הרופא על ביצוע הבדיקה, התוצאות ועוד. בעייה נוספת שאינה באה לידי ביטוי בניתוחי העלות/תועלת היא המימצאים הלא מדוייקים המתקבלים מהבדיקות העלולים להוביל לביצוע פרוצדורות ועלויות מיותרות.

לסיכום, מחבר המאמר מציין שמס’ מדינות מערביות מפותחות שוקלות ביצוע של תכנית סקר מקיפה ל-CRC . למרות העדויות לכך שיחס העלות/תועלת הוא סביר בהשוואה לטכנולוגיות איבחון וריפוי אחרות, יש מקום לוודא בניתוח פרמקואקונומי כזה שהאנליזה לוקחת בחשבון את עלות תכנון וארגון הסקר, זמן המעקב של הרופאים המטפלים אליהם יגיעו מימצאי הבדיקות, ועוד. עלויות אלו יכולות לנוע באינטרוול רחב מאוד במערכות בריאות שונות, ולכן כל מערכת בריאות צריכה להכניס למודל את הנתונים הרלבנטים לה.

לסקירה במדסקייפ

הערת המערכת: בארץ חלק מהבדיקות (דם סמוי בצואה למשל) כלולות בסל הבריאות, וחלקן, כמו קולונסקופיה – לא. לכאורה, ברור שבדיקת דם סמוי בצואה היא בדיקה זולה יותר, אך נראה שסובלת מהיענות נמוכה של קהל היעד. עם זאת, כדי להפעיל בדיקה זו נראה שצריך להשקיע משאבים תקשורתיים, הן כלפי הציבור המועמד לבדיקה, והן כלפי ציבור הרופאים כדי לעודד ולהאיץ בקהל המטופלים הרלבנטי לבצע את הבדיקה. לכן, אם לוקחים בחשבון עלויות אלה מצד אחד, וההיענות הנמוכה למדי של הקהל מצד שני, לא בטוח שבחשבון סופי של עלות/תועלת יהיה לשיטה הזו יתרון על הקולונוסקופיה (ו”קולונסקופיה וירטואלית” שנראה שנהנית מהיענות גבוהה יותר בגלל היותה לא פולשנית – בעניין זה נמליץ לכם על צפייה והאזנה לראיון שקיימנו לפני מס’ חודשים עם ד”ר אריק בלשר) .  זכור בעניין זה הקמפיין הטלויזיוני (שלמיטב ידיעתנו היה מוצלח) ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן שקרא לגילאי 50 פלוס לבצע בדיקה. אין ספק שככל שתגבר המודעות של הרופא הראשוני המטפל לצורך לביצוע בדיקה זו או אחרת, ונחישותו לגרום לכך שכל מטופליו העומדים בקריטריונים לביצוע הבדיקה, אכן יבצעו אותה, התוצאה תהיה אפקטיבית יותר גם במונחי הורדת הסיכון למחלה מפושטת, סיבוכים ומוות, ולכן גם טובה יותר במונחי עלות/תועלת.