במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מציגים הכותבים את המסקנות העיקריות וההמלצות הרלבנטיות מטעם ה-EHRA (European Heart Rhythm Association), HRS (Heart Rhythm Society), ה-APHRS (Asia Pacific Heart Rhythm Society) וה-LAHRS (Latin American Heart Rhythm Society) בנושא הפרעות קצב והסיכון לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי בחולים אלו.
ליקוי קוגניטיבי עשוי לנוע בין ליקוי קוגניטיבי קל ועד דמנציה. ישנם מספר גורמי סיכון לא-הפיכים לדמנציה, דוגמת גיל, אך יש גם גורמי סיכון הפיכים, דוגמת אורחות חיים וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. שני כלים זמינים להערכה קלינית ואושרו באוכלוסיות גדולות כוללים את ה-GPCOG (General Practitioner Assessment of Cognition) ו-IQCODE (Informant Questionnaire for Cognitive Decline in the Elderly).
העדות הטובה ביותר לקשר בין הפרעות קצב ובין ליקוי קוגניטיבי, וכן להשפעה של טיפול להפרעות קצב על תפקוד קוגניטיבי מקורם בתחום פרפור פרוזדורים. כתוצאה מכך, ההמלצות במסמך זה נוגעות בעיקר לאמצעי מניעת פגיעה בתפקוד קוגניטיבי בחולי פרפור פרוזדורים ופחות נוגעות להפרעות קצב אחרות.
פרפור פרוזדורים עשוי להוביל לליקוי קוגניטיבי או אף לדמנציה במספר מנגנונים, כאשר אירוע מוחי הוא המובן שבהם. לכן, מניעת אירועים מוחיים הינה מרכיב חשוב במניעת דמנציה בחולים עם פרפור פרוזדורים. מעבר לאירוע מוחי גלוי קלינית, אירועים מוחיים שקטים נפוצים בחולים עם פרפור פרוזדורים ועשויים להוביל לליקוי קוגניטיבי.
טיפול נוגד-קרישה משחק תפקיד חשוב במניעה של ליקוי קוגניטיבי בחולים עם פרפור פרוזדורים. ממחקרים גדולים עולה כי נוגדי-קרישה פומיים בחולים עם פרפור פרוזדורים וגורמי סיכון מפחיתים משמעותית את הסיכון לליקוי קוגניטיבי. איכות נוגדי הקרישה משחקת גם כן תפקיד חשוב, כאשר בחולים הנמצאים בטווח התרפואיטי אחוז גבוה יותר מהזמן תחת טיפול באנגוניסטים לויטמין K תועד סיכון נמוך יותר לדמנציה, בעוד שערכי INR גבוהים מהנדרש מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה. יש עם עדויות מוגבלות לפיהן נוגדי-קרישה פומיים שאינם מבוססים על ויטמין K עשויים להועיל יותר למניעת ליקוי קוגניטיבי. חשוב להדגיש כי אין מחקרים אקראיים לאישור ממצאים אלו.
לאור זאת, בשלב זה, בחולים עם פרפור פרוזדורים וגורמי סיכון לאירועים מוחיים, טיפול בנוגדי-קרישה באיכות טובה הינה הגישה הטובה ביותר למניעת ליקוי קוגניטיבי.
טיפול התערבותי, בפרט אבלציה באמצעות צנתר לטיפול בפרפור פרוזדורים, עשוי להוביל לתסחיף שקט וא-תסמיני. ההשפעה של טכניקות התערבותיות והאירועים השקטים הללו על תפקוד קוגניטיבי אינם מבוססים היטב.
לאור הקשר בין פרפור פרוזדורים ובין ליקוי קוגניטיבי, סביר להניח כי מניעת פרפור פרוזדורים כליל תספק תועלת נוספת למניעת ליקוי קוגניטיבי.
מעבר לאלו, הוצעו אמצעים כלליים למניעת דמנציה ואלו ניתנים ליישום בחולים עם הפרעות קצב לב. עם זאת, העדויות התומכות ביעילות אמצעים אלו הן יחסית מוגבלות.
לסיכום, הפרעות קצב ובפרט פרפור פרוזדורים עשויים להשפיע לרעה על התפקוד הקוגניטיבי. על רופאים המטפלים בחולים עם הפרעות קצב להיות מודעים לקשר הנ”ל ולהשפעה האפשרית של אפשרויות טיפול להפרעת הקצב.
Eur Heart J. 2018;39(26):2446-2447
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!