Clinical pharmacology

טיפול תוך-ורידי בתכשירים תרומבוליטיים הינו בטוח לשימוש בחדרי מיון ללא צוותי שבץ (מתוך Academic Emergency Medicine)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוקטובר של ירחון Academic Emergency Medicine עולה כי חדרי מיון יכולים לטפל בבטחה בחולים עם שבץ מוחי באמצעות תכשירים תרומבוליטיים הניתנים תוך-ורידית, גם כאשר לא קיים בהם צוות שבץ.

החוקרים מסבירים כי חולי שבץ מוחי בארבעת מרכזי המחקר לא הראו עדות לסיכון מוגבר כאשר טופלו ב-Tissue plasminogen activator (tPA) בידי רופאי חדר המיון אשר עשו שימוש במנגונוני הייעוץ ובפרוטוקולי הטיפול בשבץ הרגילים שלהם. בסך הכל, הם מדווחים כי ארבעת המרכזים כללו גיליונות רפואיים של 273 חולי שבץ מוחי. החוקרים השוו את התוצאות עם אלו של מחקר ה-National Institute of Neurological Disroders and Stroke (NINDS) הבוחן את השימוש ב-tPA בחולי שבץ.

החוקרים מספרים כי קיוו לכלות כי שיעור התמותה בתום שנה ושיעור המוגבלות קצרת-הטווח לא יהיו גרועים יותר מאלו של קבוצת תרופת הדמה באותו מחקר קודם, וכי שיעור הדימומים התוך-מוחיים המשמעותיים לא יהיה רב יותר מזה שנצפה בקבוצת המחקר.

החוקרים מדווחים כי שלושה רבעים מגיליונותיהם הרפואיים של החולים הראו ייעוץ נוירולוגי מתועד, מהם 40% מהיעוצים שבוצעו אישית ו-36% באמצעות הטלפון. פרק הזמן הממוצע מתחילת התסמינים לטיפול היה 154 דקות, בדומה לכפי שהיה עבור החולים במחקר ה-NINDS (91 עד 180 דקות).

שיעור הדימומים המצריכים עירוי מנת דם עמד על 1.1%, בדומה ל-1.6% אשר נצפה במחקר NINDS. בנוסף, שיעור התמותה בתום שנה אחת (27.8%) לא נבדל משמעותית מזה של קבוצת המחקר ב-NINDS (24.4%) או בקבוצת תרופת הדמה של אותו מחקר (27.6%). גם שיעורי התמותה באשפוז והתמותה בתום שלושה ושישה חודשים היו דומים בין החולים במחקר הנוכחי ובין עוקבת ה-NINDS.

מעט פחות מ-10% מהחולים במחקר זה סבלו מדימום תוך-מוחי (בין אם תסמיני או א-תסמיני), בהשוואה ל-10.9% בחולים במחקר ה-NINDS, וגם שיעורי הדימומים התוך-מוחיים התסמיניים היו ברי השוואה בין המחקרים (7.0% ו-6.5%, בהתאמה). הסיכוי להתאוששות נוירולוגית תפקודית מוקדמת לא נבדל משמעותית בין החולים בשני המחקרים.

לדברי החוקרים, יש צורך בשיפור מתן הטיפול בחולים עם שבץ מוחי חריף, שכן חולים רבים מדי נותרים ללא טיפול 15 שנים לאחר אישור ה-FDA האמריקאי את השימוש ב-tPA. הם טוענים כי הרפואה הדחופה היא שתצטרך לעמוד בחזית הטיפול במקרה זה, שכן מעט מדי נוירולוגים ויותר מדי חולםי מצויים מחוץ למרכזי טיפול עירוניים עם משאבים הכוללים צוותי שבץ.

החוקרים מוסיפים כי שיפור ההיענות להמלצות לטיפול מוקדם ב-tPA צריכה לנבוע מהכרה מוקדמת של הקהילה את הסימנים והתסמינים של שבץ מוחי, יידוע מתקדם של צוותי הרפואה בשטח אודות חולים החשודים כסובלים משבץ מוחי, ומערכות חדרי מיון הערוכות לטפל בחולים עם חשד שכזה.

לבסוף, מזכירים החוקרים כי המלצות ה-American Heart Association (AHA)/American Stroke Association (ASA) אינן מתנות את השימוש ב-tPA בנוכחותם של צוותי שבץ.

Acad Emerg Med 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה