Clinical pharmacology

האם משאבת אינסולין יעילה יותר בהשגת שליטה גליקמית בהשוואה לזריקות אינסולין? (מתוך NEJM)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש שפורסם בגיליון יולי של ירחון New England Journal of Medicine (NEJM), שהינו המחקר הגדול והארוך ביותר שבוצע עד כה הבוחן את יעילותה של משאבת אינסולין הכוללת חיישן מתמשך לרמות הגלוקוז, עולה כי חולים שעשו שימוש במשאבה השיגו שליטה טובה יותר ברמות הסוכר בדמם בהשוואה לאלו המטופלים בזריקות אינסולין.

החוקרים טוענים כי ממצאי המחקר הנוכחי הינם מעודדים, וכי יתכן ומצביעים על כך שיש מקום לתקווה כי ‘לבלב מלאכותי’ לו ציפו זמן רב לטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 1 עשוי להיות זמין בארצות הברית כבר בשנים הקרובות. יש לציין כי החברה המייצרת מימנה את המחקר הנוכחי.

החוקרים מדווחים כי הנבדקים אשר עשו שימוש במשאבת האינסולין המיוצרת על ידי חברת Medtronic Inc, נתבקשו לתקן את מינוני האינסולין שלהם באופן ידני, כפי שעושים אלו המטפלים בעצמם בזריקות. עם זאת, חברה זו ואחרות עובדות על פיתוחה של מערכת סגורה, המכונה פעמים רבות ‘לבלב מלאכותי’, אשר תנטר אחר רמות הסוכר בדם באופן מתמשך ותתקן את מינוני האינסולין המוזרק בצורה אוטומטית.

לדברי החוקרים, מחקרם זה מוכיח כי שילוב של משאבת אינסולין וחיישן לרמות הגלוקוז בדם עשוי לסייע לחולים להשיג שליטה גליקמית מיטבית, גם ללא התיקון האוטומטי של מינוני האינסולין שניתן. החוקר הראשי הינו בכיר בארגון ה-American Diabetes Association (ADA). לטענתו, עלה בידם להוריד את רמות הסוכר בדמם של החולים לטווח בו ניתן למנוע סיבוכים ארוכי טווח של המחלה, וזאת ללא הורדתן לרמות נמוכות מדי. אלו הן ככל הנראה התוצאות הטובות ביותר שהושגו בשליטה על רמות הגלוקוז מבין כל המחקרים שפורסמו עד כה, טוען החוקר הראשי.

במחקר נכללו 485 חולים הסובלים מסוכרת מסוג 1, בטווח גילאים של 7-70 שנים, ואשר לא הצליחו להשיג שליטה גליקמית מיטבית באמצעות זריקות אינסולין. מחצית החולים המשיכו לקבל את הטיפול המקובל, המורכב מבדיקות סדרתיות של רמת הסוכר בדם לאורך היום והזרקת אינסולין על פי תוצאותיהן, ואילו המחצית השנייה של החולים עשו שימוש במכשיר המשלב משאבת אינסולין וחיישן מתמשך לרמות הגלוקוז בדם, אשר מזריק אינסולין דרך צינורית קטנה המוחדרת מתחת לעור.

החוקרים מציינים כי החיישן הוסף רק לאחר שהחולים דיווחו כי חשים בנוח עם המשאבה, על פי רוב לאחר שבועיים עד חמישה שבועות. החולים בשתי קבוצות המחקר עברו בנוסף הדרכה לשיפור השליטה במחלתם.

החוקרים עקבו אחר רמות ה-HbA1C על מנת להעריך את השליטה הגליקמית. הם מדווחים כי לאחר שנה של טיפול, החולים בקבוצת המשאבה הראו רמות נמוכות משמעותית של HbA1C בהשוואה לקבוצת הזריקות. הרמות ירדו בקבוצה הראשונה מממוצע של 8.3% ל-7.5%, בעוד שבקבוצת הביקורת ירדו רק ל-8.1%.

כמו כן, נמצא כי מבוגרים העושים שימוש במשאבה השיגו תוצאות טובות יותר מאשר ילדים ומתבגרים, אם כי הראו סבירות גבוהה יותר לשימוש ארוך טווח במכשיר. חולים שהראו מוטיבציה רבה יותר השיגו אף הם תוצאות טובות יותר בעקבות שימוש במשאבה, מוסיפים החוקרים.

החוקרים מבקשים להזכיר כי על אף שהחולים בקבוצת המשאבה השיגו תוצאות המעידות על שליטה טובה יותר ברמת הסוכר בדם, הרי שההיארעות של רמות נמוכות בצורה חמורה של הסוכר בדם הייתה דומה בין הקבוצות.

לדברי החוקרים, החולים אשר עשו שימוש במשאבה 80% מהזמן הורידו את הסיכון שלהם להתפתחות סיבוכי הסוכרת ב-30-40%.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר מתייחס לפרסום הדברים, מעלה מומחה בתחום את שאלה שמא השימוש במכשירים מעין זה בצורה טובה באותה המידה בעשייה הקלינית הממשית (בניגוד לנסיבות של מחקר רפואי). לדבריו, ההכשרה וההדרכה המקצועיות שמקבלים נבדקים במסגרת מחקרים רפואיים אינם דומים לאלו שניתן להעניק במסגרת העבודה העמוסה במרפאות.

עם זאת, המומחה טוען כי מכשיר המשלב משאבת אינסולין וחיישן הינו משום צעד חשוב קדימה בטיפול בסוכרת עבור החולים המתאימים. הוא מוסיף כי טכנולוגיה זו אכן לוקחת את הטיפול העצמי בסוכרת לשלב הבא, אולם דורשת מהמטופל מידה של מיומנות בשימוש נכון ויעיל במידע המתקבל מהחיישן.

הדור הבא של מכשירי המשאבות המנטרים אחר רמות הסוכר וגם מתקנים ומזריקים את רמות האינסולין בהתאם בצורה אוטומטית צפויים להפוך את הטיפול בסוכרת לפשוט יותר. עם זאת, המומחה סבור כי חינוך החולים יהיה עדיין מרכיב חיוני בהשגת שליטה במחלה.

בכירה בחברה המייצרת מציינת כי לאחרונה החלה החברה לערוך מחקרים בארצות הברית של מכשיר משאבה-חיישן אשר יפסיק בצורה אוטומטית את מתן האינסולין כאשר רמות הגלוקוז יורדות לערכים נמוכים מדי. לדבריה, החברה החלה כבר לשווק מכשיר דומה באירופה, ומטרתם כעת הינה להשיג את אישור ה-FDA לשימוש במכשיר בארצות הברית בשנים הקרובות.

New England Journal of Medicine 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    כלי תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית סייע בהפחתת משך הזמן שהקדישו רופאים לרשומות רפואיות ממוחשבות בבית לצד הפחתה משמעותית של משך הזמן השבועי שהקדישו הרופאים למשימות הקשורות ברשומות רפואיות ממוחשבות מחוץ לשעות העבודה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים גייסו 112 רופאים שעבדו כרופאי משפחה, פנימאים ורופאי ילדים בצפון […]

  • האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology עולה כי בילדים עם הידראדניטיס סופורטיבה שכיחות גבוהה יותר של השמנת-יתר, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין הידראדניטיס סופורטיבה ובין השמנה בילדים, קשר אשר הוכח במבוגרים. לצורך כך, החקורים השלימו סקירה של 12 מחקרים, כולל סדרת מקרים אחת, חמישה מחקרי חתך, […]

  • טיפול קצר בסטרואידים עלול להביא לעליה בסיכון לסוכרת (מתוך כנס ה-EASD)

    טיפול קצר בסטרואידים עלול להביא לעליה בסיכון לסוכרת (מתוך כנס ה-EASD)

    בחולים תחת טיפול בגלוקוקורטיקואידים סיסטמיים במהלך אשפוז קצר תועד סיכון גבוה יותר מכפליים להופעה חדשה של סוכרת, בהשוואה לאלו שלא טופלו בסטרואידים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-European Association for the Study of Diabetes. החוקרים מבריטניה השלימו מחקר עוקבה תצפיתי שהתבסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות של חולים שאושפזו בין תחילת שנת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Atezolizumab תת-עורי כנגד מגוון מחלות ממאירות (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Atezolizumab תת-עורי כנגד מגוון מחלות ממאירות (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Atezolizumab ו-Hyaluronidase (טיסנטריק) כזריקה תת-עורית למבוגרים לכלל ההתוויות המאושרות של הפורמולה התוך-ורידית של התכשיר. ההתוויות המאושרות כוללות סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer), SCLC (או Small-Cell Lung Cancer), סרטן כבד, מלנומה וסרקומה אלבאולרית. מדובר במעכב PD-L1 הראשון שקיבל אישר כטיפול הניתן […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: ירידה בהתחסנות בארץ: למה זה קורה ומה המשמעות שלה?

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: ירידה בהתחסנות בארץ: למה זה קורה ומה המשמעות שלה?

    שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של “שבירת מיתוסים”. היום נדון בנושא שמעלה לא מעט דאגות בארץ ובעולם- הירידה בהתחסנות בקרב ילדים וילודים. משרד הבריאות דיווח לאחרונה על ירידה מדאיגה בשיעורי ההתחסנות, בעיקר בקרב תינוקות וילדים קטנים. בפרק הזה, ננסה להבין מה גורם לירידה הזו – האם מדובר בחששות אמיתיים לגבי בטיחות החיסונים? מה המשמעות של […]

  • ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    מחקר חדש שפורסם ב-BMC Pregnancy and Childbirth הדגים כי מרווח של 1-7 ימים ממתן סטרואידים ועד הלידה השיג את השכיחות הנמוכה ביותר של סיבוכים בפגים שנולדו בגיל הריון קטן מ-32 שבועות, ונראה כי חלק מההשפעות החיוביות נמשכות אפילו מעבר ל-8 ימים ממתן הטיפול. לעומת זאת, נראה כי מתן קורטיקוסטרואידים עשוי להיות קשור לשכיחות מוגברת של BPD. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי שכיחות התבגרות מוקדמת הייתה גבוהה יותר בילדים עם אבחנה של הידרדאדניטיס סופורטיבה, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מניתוח הנתונים עלה כי התבגרות מינית מוקדמת מלווה בסיכון גבוה יותר מכפליים להתפתחות הידרדאדניטיס סופורטיבה.  החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתונים ממאגר Explorys, שכלל למעלה מ-40 רשתות […]

  • טיפול ב-Adalimumab טוב יותר מ-Cyclosporine במניעת הישנות דלקת ענביה (The Lancet Rheumatol)

    טיפול ב-Adalimumab טוב יותר מ-Cyclosporine במניעת הישנות דלקת ענביה (The Lancet Rheumatol)

    טיפול ב- Adalimumab בשילוב עם קורטיקוסטרואידים נמצא עדיף על Cyclosporine בשילוב עם קורטיקוסטרואידים במניעת התלקחות דלקת ענביה לצד פרופיל בטיחות חיובי בחולים עם מחלת בכצ’ט חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Rheumatology. מנגד, טיפול ב-Interferon Alfa-2a אינו יעיל יותר מ-Cyclosporine. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את היעילות והבטיחות של שלושה תכשירים אימונו-מודולטוריים: […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ribociclib כטיפול משלים כנגד סרטן שד בשלב מוקדם (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ribociclib כטיפול משלים כנגד סרטן שד בשלב מוקדם (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Ribociclib (קיסקלי) בשילוב עם מעכב ארומטז לטיפול בנשים מבוגרות עם סרטן שד בשלב II ו-III, חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2 בסיכון גבוה להישנות לאחר ניתוח. הסוכנות אישרה גם את מתן Ribociclib ו-Letrozole כתכשיר משולב לאותה התוויה. בעבר אושר מתן Abemaciclib, מעכב CDK4/6 אחר להתוויה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה