Clinical pharmacology

האם מנגנונים אוטואימוניים קשורים בהתפתחות אלופציה אראטה? (מתוך Nature)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של ירחון Nature עולה כי אלופציה אראטה (Alopecia Areata, AA), מחלה של אובדן שיער אשר נחשבת פעמים רבות כדומה לפסוריאזיס בשל מעורבות תאי T ודלקת, חולקת ככל הנראה קשרים גנטיים רבים עם מגוון רחב של מחלות אוטואימוניות.

החוקרים מסבירים כי ההתקרחות במסגרת AA נובעת מ’קריסה של הגנה חיסונית’ בזקיקי השערה, באופן בו מערכת החיסון של החולה היא שתוקפת את זקיקי השערה והורסת את תאיהם. מעניין לציין, כי ב-AA ישנה פגיעה רבה יותר בשערות עם פיגמנטציה לעומת שערות ללא פיגמנטציה. לפיכך, האובדן הסלקטיבי של שערות עם פיגמנטציה הגורמת לחולה להראות כאילו ‘האפיר בן לילה’ עשויה למעשה לנבוע מהתחלה חריפה של המחלה במהלך תקופה של מצוקה רגשית רבה.

במחקר שהינו מסוג Genome-wide association study (GWAS) נטלו חלק חוקרים מרחבי העולם, ובראשם קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. ניתוח גנוטיפי של 1,054 חולים עם AA ו-3,278 נבדקים כקבוצת ביקורת הביא לאיתור של למעלה ממאה פולימורפיזמים של נוקליאוטיד בודד (Single Nucleotide Polymorphisms, SNPs) הקשורים ב-AA במידה שהיא משמעותית מבחינת ה-GWAS (p≤×10−7). מרבית ה-SNPs הללו היו מרוכזים באחד משמונה אזורים, שרובם מכילים גן אחד או שניים המוכרים כבעלי תפקיד חיסוני, מציינים החוקרים.

לטענת החוקרים, איתור הגנים העומדים בבסיס המחלה הינו צעד חשוב קדימה, אולם אופי הגנים שאותרו  הינו ממצא מרגש אף יותר. הם מדווחים כי שישה מהאזורים כללו את CTLA4, IL-2/IL-21, אזור ה-HLA, גנים של ה-ULBP, IL-2RA (CD25), IKZF4 ו-ERBB3. אזור נוסף היה ב-STX17 ואחד בסמוך ל-PRDX5. הם מציינים כי הקשר החזק ביותר נצפה עבור גן ה-HLA, DQA2 (p=1.38×10−35). מחוץ לאזור ה-HLA, הקשר החזק ביותר היה עם ULBP3 (p=4.49×10−19). הן ULBP3 והן ULBP6 הינם ליגאנדים המשפעלים את NKG2D.

החוקרים מסבירים כי החלבון ULBP3 (המכונה NKG2D ligand 3) מצוי ברמות נמוכות בזקיקי שערה תקינים, אולם במחקר זה נמצא כי מבוטא בצורה גבוהה ב-dermal sheath וכן ב-dermal papilla של שני חולים עם AA בשלבים מוקדמים. ניתוח אימונוהיסטוכימי הראה תאים רבים יותר משמעותית החיוביים ל-ULBP3 ב-16 חולים נוספים עם AA. לדבריהם, יתכן ו-upregulation של ULBP3 עשוי להיות חשוב בהתחלת התגובה החיסונית עם תחילת ההתפתחות של AA, או עשוי להיות שלב מתוך קסקדה דלקתית.

חלבון ה-ULBP3            הנוצר בתאי זקיק השערה נקשר לרצפטור ל-NKG2D על גבי תאי ה-Natural Killer (NK) ומשפעלם. תאים אלו הינם סוג חשוב של לימפוציטים במערכת החיסון המולדת המסוגלים להרוס תאים אחרים. לדברי החוקרים, ההרס האוטואימוני שמתחולל ב-AA עשוי להיות מתווך באופן חלקי על ידי תאי T ציטוטוקסיים שהינם CD8+ NKG2D+, אשר הפעלתם יתכן ונגרמת בעקבות upregulation של ULBP3 ב-dermal sheath של זקיק השערה.

החוקרים מוסיפים כי הגנים ULBP6 ו-ULBP3 טרם נקשרו למחלות אוטואימוניות אחרות, בעוד ש-STX17 נקשר להאפרה מוקדמת של השיער ולא למחלות אוטואימוניות. עם זאת, מרבית האזורים האחרים מעורבים במחלות אוטואימוניות קלאסיות כגון סוכרת מסוג 1 ודלקת מפרקים שגרונית, ואחדים מהם קשורים למחלת צליאק, טרשת נפוצה, SLE, מחלת Grave’s או פסוריאזיס, ומחלות נוספות.

המחקר הנוכחי מציע כי חלבון ה-ULBP3 העובר upregulation בשכבה החיצונית ביותר של זקיקי השערה משפעל NKG2D על גבי תאי NK, ומתחיל בכך תגובה חיסונית. רצפטור ה-NKG2D כבר הוכר כבעל תפקיד חשוב בהתפתחות של מחלות אוטואימוניות כסוכרת מסוג 1, דלקת מפרקים שגרונית וצליאק.

לדברי החוקרים, נראה כי ישנו מנגנון משותף בין איברים שונים המבטא אותות אזהרה של NKG2D כחלק מהתהליך ההתחלתי. הם מציינים כי ישנן כבר תרופות המצויות בפיתוח המכוונות למנגנונים אלו בדלקת מפרקים שגרונית, סוכרת מסוג 1 ומחלות נוספות בהן ישנה מעורבות של רצפטור זה. הם מביעים תקווה כי בקרוב ניתן יהיה להתחיל ולבחון תרופות אלו במחקרים קליניים בהקשר של AA.

Nature. 2010;466:113-117

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    כלי תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית סייע בהפחתת משך הזמן שהקדישו רופאים לרשומות רפואיות ממוחשבות בבית לצד הפחתה משמעותית של משך הזמן השבועי שהקדישו הרופאים למשימות הקשורות ברשומות רפואיות ממוחשבות מחוץ לשעות העבודה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים גייסו 112 רופאים שעבדו כרופאי משפחה, פנימאים ורופאי ילדים בצפון […]

  • האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology עולה כי בילדים עם הידראדניטיס סופורטיבה שכיחות גבוהה יותר של השמנת-יתר, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין הידראדניטיס סופורטיבה ובין השמנה בילדים, קשר אשר הוכח במבוגרים. לצורך כך, החקורים השלימו סקירה של 12 מחקרים, כולל סדרת מקרים אחת, חמישה מחקרי חתך, […]

  • טיפול קצר בסטרואידים עלול להביא לעליה בסיכון לסוכרת (מתוך כנס ה-EASD)

    טיפול קצר בסטרואידים עלול להביא לעליה בסיכון לסוכרת (מתוך כנס ה-EASD)

    בחולים תחת טיפול בגלוקוקורטיקואידים סיסטמיים במהלך אשפוז קצר תועד סיכון גבוה יותר מכפליים להופעה חדשה של סוכרת, בהשוואה לאלו שלא טופלו בסטרואידים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-European Association for the Study of Diabetes. החוקרים מבריטניה השלימו מחקר עוקבה תצפיתי שהתבסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות של חולים שאושפזו בין תחילת שנת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Atezolizumab תת-עורי כנגד מגוון מחלות ממאירות (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Atezolizumab תת-עורי כנגד מגוון מחלות ממאירות (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Atezolizumab ו-Hyaluronidase (טיסנטריק) כזריקה תת-עורית למבוגרים לכלל ההתוויות המאושרות של הפורמולה התוך-ורידית של התכשיר. ההתוויות המאושרות כוללות סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer), SCLC (או Small-Cell Lung Cancer), סרטן כבד, מלנומה וסרקומה אלבאולרית. מדובר במעכב PD-L1 הראשון שקיבל אישר כטיפול הניתן […]

  • סמנים בדם טבורי עשויים לסייע בחיזוי הופעת אטופיק דרמטיטיס ביילודים (JAMA Dermatol)

    סמנים בדם טבורי עשויים לסייע בחיזוי הופעת אטופיק דרמטיטיס ביילודים (JAMA Dermatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בחשיבות סמנים בדם טבורי לחיזוי התפתחות אטופיק דרמטיטיס, כאשר ביילודים שפיתחו מאוחר יותר את מחלת העור תועדו ריכוזי גבוהים יותר של TEWL (או Transepidermal Water Loss), CCL17 או TARC ((Thymus and Activation-Regulated Chemokine)) ו-IL-31 בדם טבורי. החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי להערכת הערך […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: ירידה בהתחסנות בארץ: למה זה קורה ומה המשמעות שלה?

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: ירידה בהתחסנות בארץ: למה זה קורה ומה המשמעות שלה?

    שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של “שבירת מיתוסים”. היום נדון בנושא שמעלה לא מעט דאגות בארץ ובעולם- הירידה בהתחסנות בקרב ילדים וילודים. משרד הבריאות דיווח לאחרונה על ירידה מדאיגה בשיעורי ההתחסנות, בעיקר בקרב תינוקות וילדים קטנים. בפרק הזה, ננסה להבין מה גורם לירידה הזו – האם מדובר בחששות אמיתיים לגבי בטיחות החיסונים? מה המשמעות של […]

  • התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי שכיחות התבגרות מוקדמת הייתה גבוהה יותר בילדים עם אבחנה של הידרדאדניטיס סופורטיבה, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מניתוח הנתונים עלה כי התבגרות מינית מוקדמת מלווה בסיכון גבוה יותר מכפליים להתפתחות הידרדאדניטיס סופורטיבה.  החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתונים ממאגר Explorys, שכלל למעלה מ-40 רשתות […]

  • טיפול ב-Adalimumab טוב יותר מ-Cyclosporine במניעת הישנות דלקת ענביה (The Lancet Rheumatol)

    טיפול ב-Adalimumab טוב יותר מ-Cyclosporine במניעת הישנות דלקת ענביה (The Lancet Rheumatol)

    טיפול ב- Adalimumab בשילוב עם קורטיקוסטרואידים נמצא עדיף על Cyclosporine בשילוב עם קורטיקוסטרואידים במניעת התלקחות דלקת ענביה לצד פרופיל בטיחות חיובי בחולים עם מחלת בכצ’ט חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Rheumatology. מנגד, טיפול ב-Interferon Alfa-2a אינו יעיל יותר מ-Cyclosporine. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את היעילות והבטיחות של שלושה תכשירים אימונו-מודולטוריים: […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה