Clinical pharmacology

תרופות פסיכוטרופיות קשורות בתופעות לוואי קיצוניות בילדים (מתוך BMC Research Notes)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם ב- BMC Research Notes, עולה כי תרופות פסיכוטרופיות כרוכות בתופעות לוואי קיצוניות בילדים מתחת לגיל 17 שנים.

התוצאות הדגימו בנוסף כי כל תופעות הלוואי של תרופות אלו (פרט לאחת) בילדים בין גיל 0 עד שנתיים היו רציניות, וכללו סינדרום גמילה בילוד, VSD (ventricular septal defect) ולידה מוקדמת.

לדברי החוקרים, מדובר בממצאים שנבעו ככל הנראה משימוש של אימהות בתרופות פסיכוטרופיות, בעיקר תרופות אנטי-דיכאוניות ואנטי-פסיכוטיות, במהלך ההיריון.

החוקרים מוסיפים, כי עבור כלל אוכלוסית הנבדקים, הנתח הגדול ביותר של תופעות לוואי קיצוניות יוחס לתרופות פסיכוסטימולנטיות (42%), ולאחר מכן לתרופות אנטי-דיכאוניות (31%) ולתרופות אנטי-פסיכוטיות (24.5%).

החוקרים מסבירים כי על רופאים ומטפלים להיות מודעים למספר הגבוה של תופעות לוואי המיוחסות לתרופות אלו באוכלוסיות ילדים, וכן לזכור כי מתן תרופות אלו במהלך ההיריון עלול להביא לסיכונים מסוימים לעובר.

החוקרים מציינים כי רופאי משפחה רבים מאמינים כי תרופות אנטי-דיכאוניות מסוג SSRI (selective serotonin reuptake inhibitor) אינן מזיקות.  על כן, ממליצים החוקרים כי החלטה על טיפול באמצעות תרופות אלו בנשים הרות יבוצע רק ע”י מומחים בנושא.

על אף שרשויות בריאותיות פרסמו אזהרות באשר לסיכונים הקשורים בשימוש בתרופות פסיכוטרופיות בילדים, לא פורסמו ראיות בנוגע לתופעות הלוואי של תרופות אלו במחקרים קליניים, בעיקר היות ואוכלוסיות רגישות דוגמת ילדים ובייחוד תינוקות, מוצאים ממחקרים קליניים שכאלו.

במחקר הנוכחי החוקרים העריכו 4,500 תופעות לוואי הרשומות במאגר לאומי דני של תופעות לוואי בין השנים 1998 2007.  חלק גדול מן הנתונים במאגר זה מסתמך על דיווחים ספונטניים פרטניים לגבי תופעות לוואי.

מתוצאות המחקר עולה כי 429 מתופעות הלוואי שדווחו במהלך תקופת המחקר הופיעו בעקבות נטילת תרופות פסיכוטרופיות, מתוכן 241 (56%) נקבעו כרציניות.

מחצית מתופעות הלוואי שיוחסו לתרופות פסיכוטרופיות דווחו בקרב בני נוער בגילאי 11 עד 17 שנים (214 נבדקים), ומתוכן 45% היו תופעות רציניות.  כמעט 19% מן התופעות דווחו בילדים בגיל 0 עד שנתיים (80 נבדקים).

בנוסף, 39% מכלל תופעות הלוואי שנבעו מתרופות פסיכוטרופיות היו נוירולוגיות ופסיכיאטריות. 

בהתאמה למין, 59% מכלל תופעות הלוואי דווחו בבנים.

79 מתוך 80 תופעות הלוואי שדווחו בילדים בני 0 עד שנתיים סווגו כרציניות, ושתיים מתוכן היו קטלניות האחת הייתה כוריואמניוניטיס שנקשר לטיפול ב- citalopram, והשנייה הייתה PFC (persistent fetal circulation) שנקשר לטיפול ב- fluoxetine.

40% מכלל תופעות הלוואי כתוצאה מתרופות פסיכוטרופיות היו קשורות בפסיכוסטימולנטים methylphenidate ו atomoxetine, ו 59% מתופעות הלוואי יוחסו ל- ziprasidone, olanzapine ו risperidone.  סך של 61% מכלל תופעות הלוואי שדווחו עקב שימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות הופיעו עקב שימוש ב- sertraline ו citalopram.

החוקרים הזכירו שני מחקרים המבוצעים בימים אלו האחד בודק תופעות לוואי בילדים עקב חיסונים, והשני בודק תופעות לוואי בילדים עקב טיפולים אנטיביוטיים.  בנוסף, עתיד להתרחש מחקר נוסף הבודק תופעות לוואי בילדים המטופלים בתרופות פסיכוסטימולנטיות.

BMC Res Notes

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    כלי תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית סייע בהפחתת משך הזמן שהקדישו רופאים לרשומות רפואיות ממוחשבות בבית לצד הפחתה משמעותית של משך הזמן השבועי שהקדישו הרופאים למשימות הקשורות ברשומות רפואיות ממוחשבות מחוץ לשעות העבודה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים גייסו 112 רופאים שעבדו כרופאי משפחה, פנימאים ורופאי ילדים בצפון […]

  • האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology עולה כי בילדים עם הידראדניטיס סופורטיבה שכיחות גבוהה יותר של השמנת-יתר, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין הידראדניטיס סופורטיבה ובין השמנה בילדים, קשר אשר הוכח במבוגרים. לצורך כך, החקורים השלימו סקירה של 12 מחקרים, כולל סדרת מקרים אחת, חמישה מחקרי חתך, […]

  • טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות מלווה בסיכון מוגבר לזיהום נשימתי חמור (Lancet Psychiatry)

    טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות מלווה בסיכון מוגבר לזיהום נשימתי חמור (Lancet Psychiatry)

    טיפול אנטי-פסיכוטי לסכיזופרניה או הפרעות פסיכוטיות אחרות מלווה בסיכון מוגבר לזיהום COVID-19 חמור או זיהום נשימתי אחר ואשפוז נלווה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Lancet Psychiatry. עם זאת, לא תואר קשר בין טיפול אנטי-פסיכוטי ובין הסיכון לזיהום קל. החוקרים בחנו את הנתונים ממספר מאגרים בדנמרק שכללו 85,083 משתתפים (גיל חציוני של 45.8 […]

  • טיפול קצר בסטרואידים עלול להביא לעליה בסיכון לסוכרת (מתוך כנס ה-EASD)

    טיפול קצר בסטרואידים עלול להביא לעליה בסיכון לסוכרת (מתוך כנס ה-EASD)

    בחולים תחת טיפול בגלוקוקורטיקואידים סיסטמיים במהלך אשפוז קצר תועד סיכון גבוה יותר מכפליים להופעה חדשה של סוכרת, בהשוואה לאלו שלא טופלו בסטרואידים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-European Association for the Study of Diabetes. החוקרים מבריטניה השלימו מחקר עוקבה תצפיתי שהתבסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות של חולים שאושפזו בין תחילת שנת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Atezolizumab תת-עורי כנגד מגוון מחלות ממאירות (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Atezolizumab תת-עורי כנגד מגוון מחלות ממאירות (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Atezolizumab ו-Hyaluronidase (טיסנטריק) כזריקה תת-עורית למבוגרים לכלל ההתוויות המאושרות של הפורמולה התוך-ורידית של התכשיר. ההתוויות המאושרות כוללות סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer), SCLC (או Small-Cell Lung Cancer), סרטן כבד, מלנומה וסרקומה אלבאולרית. מדובר במעכב PD-L1 הראשון שקיבל אישר כטיפול הניתן […]

  • סמנים בדם טבורי עשויים לסייע בחיזוי הופעת אטופיק דרמטיטיס ביילודים (JAMA Dermatol)

    סמנים בדם טבורי עשויים לסייע בחיזוי הופעת אטופיק דרמטיטיס ביילודים (JAMA Dermatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בחשיבות סמנים בדם טבורי לחיזוי התפתחות אטופיק דרמטיטיס, כאשר ביילודים שפיתחו מאוחר יותר את מחלת העור תועדו ריכוזי גבוהים יותר של TEWL (או Transepidermal Water Loss), CCL17 או TARC ((Thymus and Activation-Regulated Chemokine)) ו-IL-31 בדם טבורי. החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי להערכת הערך […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: ירידה בהתחסנות בארץ: למה זה קורה ומה המשמעות שלה?

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: ירידה בהתחסנות בארץ: למה זה קורה ומה המשמעות שלה?

    שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של “שבירת מיתוסים”. היום נדון בנושא שמעלה לא מעט דאגות בארץ ובעולם- הירידה בהתחסנות בקרב ילדים וילודים. משרד הבריאות דיווח לאחרונה על ירידה מדאיגה בשיעורי ההתחסנות, בעיקר בקרב תינוקות וילדים קטנים. בפרק הזה, ננסה להבין מה גורם לירידה הזו – האם מדובר בחששות אמיתיים לגבי בטיחות החיסונים? מה המשמעות של […]

  • ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    מחקר חדש שפורסם ב-BMC Pregnancy and Childbirth הדגים כי מרווח של 1-7 ימים ממתן סטרואידים ועד הלידה השיג את השכיחות הנמוכה ביותר של סיבוכים בפגים שנולדו בגיל הריון קטן מ-32 שבועות, ונראה כי חלק מההשפעות החיוביות נמשכות אפילו מעבר ל-8 ימים ממתן הטיפול. לעומת זאת, נראה כי מתן קורטיקוסטרואידים עשוי להיות קשור לשכיחות מוגברת של BPD. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה