Clinical pharmacology

האם מתן יומי של ויטמין D במינון המומלץ אכן מתאים לכלל הילדים? (מתוך כנס ENDO 2010)

מאת ד”ר בן פודה שקד

במחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-92 של ה-Endocrine Society טוענים החוקרים כי יתכן וההמלצה העדכנית של ה-American Academy of Pediatrics (AAP) לפיה על כל הילדים לקבל ויטמין D במינון 400 IU עשויה שלא להיות מספקת עבור כל החולים הפדיאטריים.

החוקרים ביקשו לבחון את רמות ה-25-hydroxy vitamin D (25-[OH]D) ואת המינונים המומלצים למתן ויטמין D בקרב מטופלים פדיאטריים אשר נבדקו רמות הויטמין בדמם בצורה סדרתית במשך תקופה רסצנטית של 12 חודשים. החוקרים מצאו כי מינון יומי של 400 IU של ויטמין D עלול שלא להספיק עבור כל הילדים, ובמיוחד עבור אלו הסובלים מרמות נמוכות או מחסר של ויטמין D.

החוקרים מזכירים כי בשנת 2008 עדכן ארגון ה-AAP את המלצתו בדבר מתן יומי של ויטמין D ממינון מומלץ קודם של 200 IU ל-400 IU ליום עבור ילדים בכל הגילאים, מלידה ועד לגיל ההתבגרות. רמות נמוכות של ויטמין D נקשרו למחלות עצם ולסיכון מוגבר להתפתחות סרטן, סוכרת, מחלה קרדיווסקולארית והפרעות אוטואימוניות, הם מוסיפים.

לדברי החוקרים, בעוד שיש צורך בעריכת מחקרים קליניים וספציפיים יותר בשאלה זו, מחקרם הנוכחי מציע כי המלצה גורפת לתוסף ויטמין D עלולה שלא להתאים לאוכלוסיית הילדים כולה. הם מציינים כי על אף שכל הילדים שנכללו במחקרם זה סבלו מסוכרת, הרי שיתכן וניתן להכליל מממצאיהם לגבי אוכלוסיית הילדים הכללית. לטענתם, מחקרים קודמים הראו כי אפילו במדינת פלורידה, בה ישנה חשיפה רבה לשמש, ישנו עדיין אחוז ניכר מהילדים המראה רמות נמוכות של ויטמין D. לפיכך, הם סבורים כי ניתן להסיק במידה של ביטחון מממצאיהם אלו לכלל אוכלוסיית הילדים ולא רק לאלו מהם הסובלים מסוכרת.

החולים שנכללו במחקר סווגו על פי מינם וגילם לאחת משלוש קבוצות (גיל 0-5 שנים; גיל 6-10 שנים; גיל 11 שנים ומעלה). כמו כן, חולקה תקופת המעקב לפי ארבע העונות.

בעת ההערכה הראשונית, נבדקו רמות ה-25-(OH)D, המהוות מדד מקובל למצב הויטמין. על פי תוצאות הבדיקה סווגו הילדים ככאלו המראים חסר בויטמין (מתחת ל-20 ng/mL), רמות נמוכות שלו (20-29 ng/mL) או רמות מספקות של הוויטמין (למעלה מ-30 ng/mL). שלוש הקבוצות הוקצו על פי סיווגם זה לקבל טיפול בוויטמין D במינון 2000 IU, 1000 IU או 400 IU, בהתאמה.

החוקרים מוסיפים כי סקירת גליונותיהם הרפואיים של הנבדקים העלתה כי רמות ויטמין D ב-23 ילדים (18%) היו מספקות, בעוד ש-74 ילדים (59%) הראו רמות נמוכות ו-28 (23%) הראו חסר של ויטמין D. לדבריהם, טיפול במינון 400 IU באלו בקבוצת הרמות המספקות של הוויטמין מנעו ירידה ניכרת ברמות ה-25-(OH)D הסופיות. עם זאת, מינון זה לא הביא לעלייה משמעותית ברמות הוויטמין בקבוצת חולים זו.

באשר לחולים שהראו רמות נמוכות או חסר של הוויטמין בתחילת המעקב, מינון של 1000 IU או 2000 IU הביאו לדברי החוקרים לשיפור ברמות הוויטמין. לפיכך, הם מסיקים כי נראה וישנו מקום להמלצה למינון גבוה מ-400 IU בכל קבוצות הגיל.

החוקרים מציינים כי בקרב ילדים להורים ממוצא אפרו-אמריקאי או מגזע מעורב, 91% הראו רמות נמוכות או חסר של רמות 25-(OH)D, וכי העלייה ברמותיהם אלו הגיעה לכדי 54% בלבד מזו שנצפתה בקרב ילדים להורים לבנים.

בנוסף, מצאו החוקרים כי רמות ויטמין D עלו באופן כללי במהלך תקופת האביב והקיץ וירדו בסתיו. לדבריהם, ממצא זה היה צפוי וידוע ונובע מהחשיפה המוגברת לקרינה אולטרא-סגולה במהלך חודשי הקיץ והאביב.

בהתבסס על ממצאי המחקר הנוכחי, ממליצים החוקרים לקלינאים כי ישקלו הגברת המינון המומלץ לחולים פרטניים על פי גיל, גזע, עונה ורמות ויטמין D הבסיסיות, וכי כל הילדים יקבלו מינון של 1000 IU לכל הפחות במהלך חודשי החורף.

כמו כן, ממליצים החוקרים כי שלוש קבוצות של ילדים תקבלנה מינון של 1000 IU לכל הפחות של ויטמין D ליום למשך כל ימות השנה, והן: כל הילדים מתחת לגיל חמש שנים, בנות בגילאי 10 שנים ומעלה, וכן הילדים עם פיגמנטציה כהה יותר של העור.

מומחה בתחום האנדוקרינולוגיה אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים מציין כי המחקר הנוכחי מוסיף לגוף הראיות הקיים המדגים כי ישנו שיעור גבוה יותר של חסר בוויטמין D מכפי שסברו עד כה. הוא מצטט מאמר קודם אשר הראה כי חסר בוויטמין D הינו שכיח יותר בצפון ארצות הברית בשל היעדר חשיפה לאור. לדבריו, תושבי צפון ארצות הברית צריכים לפצות על כך בצריכה רבה יותר של הוויטמין או לחילופין בחשיפה לשמש. החוקרים מבקשים להדגיש כי יש צורך בהמשך המחקר בתחום לאישור ממצאיהם אלו.

מתוך הכנס השנתי ה-92 של ה-Endocrine Society שנערך סן-דייגו, קליפורניה, בחודש יוני 2010.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    כלי תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית סייע בהפחתת משך הזמן שהקדישו רופאים לרשומות רפואיות ממוחשבות בבית לצד הפחתה משמעותית של משך הזמן השבועי שהקדישו הרופאים למשימות הקשורות ברשומות רפואיות ממוחשבות מחוץ לשעות העבודה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים גייסו 112 רופאים שעבדו כרופאי משפחה, פנימאים ורופאי ילדים בצפון […]

  • האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology עולה כי בילדים עם הידראדניטיס סופורטיבה שכיחות גבוהה יותר של השמנת-יתר, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין הידראדניטיס סופורטיבה ובין השמנה בילדים, קשר אשר הוכח במבוגרים. לצורך כך, החקורים השלימו סקירה של 12 מחקרים, כולל סדרת מקרים אחת, חמישה מחקרי חתך, […]

  • טיפול קצר בסטרואידים עלול להביא לעליה בסיכון לסוכרת (מתוך כנס ה-EASD)

    טיפול קצר בסטרואידים עלול להביא לעליה בסיכון לסוכרת (מתוך כנס ה-EASD)

    בחולים תחת טיפול בגלוקוקורטיקואידים סיסטמיים במהלך אשפוז קצר תועד סיכון גבוה יותר מכפליים להופעה חדשה של סוכרת, בהשוואה לאלו שלא טופלו בסטרואידים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-European Association for the Study of Diabetes. החוקרים מבריטניה השלימו מחקר עוקבה תצפיתי שהתבסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות של חולים שאושפזו בין תחילת שנת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Atezolizumab תת-עורי כנגד מגוון מחלות ממאירות (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Atezolizumab תת-עורי כנגד מגוון מחלות ממאירות (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Atezolizumab ו-Hyaluronidase (טיסנטריק) כזריקה תת-עורית למבוגרים לכלל ההתוויות המאושרות של הפורמולה התוך-ורידית של התכשיר. ההתוויות המאושרות כוללות סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer), SCLC (או Small-Cell Lung Cancer), סרטן כבד, מלנומה וסרקומה אלבאולרית. מדובר במעכב PD-L1 הראשון שקיבל אישר כטיפול הניתן […]

  • סמנים בדם טבורי עשויים לסייע בחיזוי הופעת אטופיק דרמטיטיס ביילודים (JAMA Dermatol)

    סמנים בדם טבורי עשויים לסייע בחיזוי הופעת אטופיק דרמטיטיס ביילודים (JAMA Dermatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בחשיבות סמנים בדם טבורי לחיזוי התפתחות אטופיק דרמטיטיס, כאשר ביילודים שפיתחו מאוחר יותר את מחלת העור תועדו ריכוזי גבוהים יותר של TEWL (או Transepidermal Water Loss), CCL17 או TARC ((Thymus and Activation-Regulated Chemokine)) ו-IL-31 בדם טבורי. החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי להערכת הערך […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: ירידה בהתחסנות בארץ: למה זה קורה ומה המשמעות שלה?

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: ירידה בהתחסנות בארץ: למה זה קורה ומה המשמעות שלה?

    שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של “שבירת מיתוסים”. היום נדון בנושא שמעלה לא מעט דאגות בארץ ובעולם- הירידה בהתחסנות בקרב ילדים וילודים. משרד הבריאות דיווח לאחרונה על ירידה מדאיגה בשיעורי ההתחסנות, בעיקר בקרב תינוקות וילדים קטנים. בפרק הזה, ננסה להבין מה גורם לירידה הזו – האם מדובר בחששות אמיתיים לגבי בטיחות החיסונים? מה המשמעות של […]

  • ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    מחקר חדש שפורסם ב-BMC Pregnancy and Childbirth הדגים כי מרווח של 1-7 ימים ממתן סטרואידים ועד הלידה השיג את השכיחות הנמוכה ביותר של סיבוכים בפגים שנולדו בגיל הריון קטן מ-32 שבועות, ונראה כי חלק מההשפעות החיוביות נמשכות אפילו מעבר ל-8 ימים ממתן הטיפול. לעומת זאת, נראה כי מתן קורטיקוסטרואידים עשוי להיות קשור לשכיחות מוגברת של BPD. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי שכיחות התבגרות מוקדמת הייתה גבוהה יותר בילדים עם אבחנה של הידרדאדניטיס סופורטיבה, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מניתוח הנתונים עלה כי התבגרות מינית מוקדמת מלווה בסיכון גבוה יותר מכפליים להתפתחות הידרדאדניטיס סופורטיבה.  החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתונים ממאגר Explorys, שכלל למעלה מ-40 רשתות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה