מאת ד”ר מיכל איזנשטט

תוצאות מחקר חדש שפורסם בירחון New England Journal of Medicine ב- 10 ביוני, מאשרות כי חשיפה לחומצה ולפרואית (valproic acid) במהלך השליש הראשון להיריון קשורה בסיכון מוגבר לספינה ביפידה (spina bifida), בהשוואה להעדר שימוש בתרופות אנטי אפילפטיות או לשימוש בתרופות אנטי אפילפטיות אחרות.

בנוסף קושר המחקר את החשיפה לתרופה בשליש הראשון להיריון למומים מולדים נוספים: ASD (atrial septal defect), חיך שסוע, היפוספדיאס (hypospadias), פולידקטיליה (polydactyly) וקרניוסינוסטוזיס (craniosynostosis).

לדברי החוקרים, ידוע כבר ממחקרים קודמים כי חשיפה במהלך השליש הראשון לחומצה ולפרואית קשורה בסיכון מוגבר לספינה ביפידה, והממצא אושר גם במחקר הנוכחי.  אולם מידע באשר לסיכון למומים מולדים אחרים הקשורים לשימוש בתרופה הינו מוגבל, ככל הנראה עקב העובדה שרוב המחקרים היו קטנים מכדי להעריך מומים מולדים אשר אינם מאוד שכיחים.

החוקרים מדגישים כי על אף שהסיכונים היחסיים למומים מסוימים היו מוגברים עקב שימוש בחומצה ולפרואית בשלבים מוקדמים של ההיריון, השיעורים המוחלטים הינם נמוכים.  הם מוסיפים כי רוב הילדים שנולדו לאימהות שנטלו חומצה ולפרואית במשך ההיריון, לא סבלו ממומים כלשהם.

במחקר הנוכחי נעשה שימוש ב- 8 עוקבות, שכללו 1,565 היריונות שבמהלכם הנשים נחשפו לחומצה ולפרואית, ומתוכם 118 מומים מג’ורים נמצאו.

14 מומים היו משמעותית יותר נפוצים בקרב צאצאים של נשים שנטלו חומצה ולפרואית במהלך השליש הראשון להיריונן (P < .05).  החוקרים בחנו קשרים אלו ע”י ביצוע מחקר ביקורת תוך שימוש במאגר המידע EUROCAT (European Surveillance of Congenital Anomalies).

בניתוח זה נכללו 37,154 מקרים, שהוגדרו כנוכחות של לפחות 1 מתוך 14 מומים: ספינה ביפידה, מיקרוצפליה, VSD (ventricular septal defect), ASD, טטרלוגיה ע”ש Falot, אטרזיה של המסתם הפולמונלי, לב ימני היפופלסטי, חך שסוע, בקע סרעפתי, גסטרוסכיזיס (gastroschisis), היפוספדיאס, כף רגל סוסנית (clubfoot), פולידקטיליה וקרניוסינוסטוזיס.  כמו כן נכללו 39,472 מקרי ביקורת ללא הפרעות כרומוזומליות (קבוצת ביקורת 1), ו 11,763 מקרי ביקורת עם הפרעות כרומוזומליות (קבוצת ביקורת 2).

חשיפה לחומצה ולפרואית כטיפול יחיד תועדה ב- 122 נבדקים עם מומים, 45 נבדקים מקבוצת ביקורת 1, ו 12 נבדקים בקבוצת ביקורת 2.  התדירות של חשיפה לחומצה ולפרואית במסגרת מרשם ה- EUROCAT הייתה פי 3 גבוהה יותר בקרב נבדקים עם מומים 3.3 ל- 1000, בהשוואה ל- 1 ל- 1000 בשתי קבוצות הביקורת.

לטענת החוקרים, נמצא סיכון מוגבר תחת חשיפה לחומצה ולפרואית ל- 6 מתוך 14 המומים.  סיכון לספינה ביפידה היה פי 12 16 גבוה עבור עוברים שנחשפו, כתלות בקבוצת הביקורת שנבחנה.  סיכונים ליתר חמשת המצבים נעו בין פי 2 לפי 7.

הסיכון למומים הקשורים בחשיפה לחומצה ולפרואית (כתרופה יחידה) בשליש הראשון להיריון בהשוואה לאי שימוש בתרופות אנטי אפילטיות בשליש הראשון להיריון –

התוצאות היו דומות באופן כללי גם בניתוחים שהשוו את נבדקי קבוצת המחקר לנבדקי הביקורת בקבוצה 2.  החוקרים מצאו בנוסף, קשר בין מומי גפיים וחשיפה לחומצה ולפרואית כטיפול יחיד בהשוואה לאי שימוש בתרופות אנטי אפילפטיות ממצא שהודגם בעבר.

הסיכונים עבור חמישה מתוך ששת המומים נותרו מוגברים בצורה מובהקת בניתוחים שהשוו חשיפה לחומצה ולפרואית כטיפול יחיד עם חשיפה לטיפול יחיד בתרופות אנטי אפילפטיות אחרות.  ממצאים אלו תומכים בקשר שבין מומים אלו וחומצה ולפרואית באופן ספציפי ולא לטיפול אנטי אפילפטי באופן כללי או למחלת האפילפסיה עצמה.

ההנחיות הנוכחיות של ה- American Academy of Neurology ממליצות להמנע מנטילת חומצה ולפרואית בעת ההירון, ככל הניתן, לאור הסיכון למומים מולדים מג’וריים וכן יכולות קוגניטיביות פחות טובות.

מומחים מסוימים טוענים כי הם נמנעים ממתן חומצה ולפרואית במהלך היריון, אלא אם כן מדובר בתרופה היחידה המביאה לתועלת באותה חולה.  לדבריהם, היות ומעבר בין תרופות סמוך לתחילת ההיריון או במהלכו הינו מסובך, יש להיערך לכך מבעוד מועד.

המחקר הנוכחי מצביע על חשיבות הנושא לא רק בקרב נשים הרות אלא גם בקרב כלל הנשים בגיל הפוריות, ועל כן על הרופאים המטפלים להתחשב באופן הטיפול לפי גילה של המטופלת, ולתכנן מראש, ובשיתוף עימה, את צורת הטיפול.

N Engl J Med. 2010

לידיעה במדסקייפ