Clinical pharmacology

חומרת NEC ביילודים קשורה לסיכון הבתר ניתוחי לכשל של המעי (מתוך ה- Journal of Pediatrics)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Journal of Pediatrics ב- 3 במאי, עולה כי תינוקות עם NEC (necrotizing enterocolitis) מצויים בסיכון מוגבר לכשל מעי בתר ניתוחי, במידה והינם מונשמים ומטופלים באנטיביוטיקה תוך ורידית.

לדברי החוקרים, ממצא זה מצביע על כך שתינוקות עם מהלך איטי יותר של NEC עשויים להדגים סיכון גבוה יותר לפתח כשל של המעי בהשוואה לאלו עם מהלך פתאומי של המחלה.

אולם באופן כללי, גורמי הסיכון של תינוקות לכשל של המעי לאחר ניתוח קשורים למידת החומרה של NEC ולמידת הפגות, כאשר שני פרמטרים אלו אינם ניתנים לתיקון טרום או בתר ניתוחי.

במחקר הנוכחי, מסוג מחקר עוקבה פרוספקטיבי רב מוסדי נכללו 129 יילודים שעברו פרוצדורה ניתוחית עקב NEC.

מתוצאות המחקר עולה כי 54 יילודים (42%) פיתחו כשל של המעי, שהוגדר כצורך בהזנה פראנטראלית למשך 90 יום או יותר.

בניתוח רב משתני, גורמי סיכון לכשל מעי כללו טיפול באנטיביוטיקה תוך ורידית ביום האבחנה (יחס סיכויים 16.61, p = 0.022), משקל לידה קטן מ- 750 ג’ (יחס סיכויים 9.09, p < 0.001), הזדקקות למכונת הנשמה בעת האבחנה (יחס סיכויים 6.16, p = 0.009), הזנה אנטראלית טרם האבחנה (יחס סיכויים 4.05, p = 0.048), נוכחות אוויר בוריד הפורטאלי (יחס סיכויים 3.88, p = 0.086), ואחוז המעי הדק שהוצא (יחס סיכויים 1.85 לניקוד גבוה ב- 10 אחוז, p = 0.031).

יצירת ג’גונוסטום הייתה קשורה במידה רבה לכשל מעי בניתוח נתונים לא מותאם, אולם לא לאחר תקנון לכמות המעי שהוצא בניתוח.

לדברי המומחים, הממצא היחיד שהינו חדש כגורם סיכון הוא הזנה אנטראלית, כאשר יתר גורמי הסיכון שנמצאו היו ידועים.

החוקרים מציינים כי הודגם בעבר כי הזנה אנטראלית הינה דווקא גורם מגן בנסיבות כאלו אשר מוביל לתלות מופחתת בהזנה פראנטראלית.  הסבר אפשרי, לטענתם, הינו כי יתרונות הזנה אנטראלית באים לידי ביטוי ב- NEC שמטופל שמרנית ולא ניתוחית.  הסבר נוסף הינו שהזנה עלולה להביא לזיהום של חלל הצפק.

המומחים מעלים את האפשרות שמדובר בשינוי מיקרוביאלי במעי המביא לצמיחת חיידקים שעלולים להוביל לפגיעה במעיים.

אמנם בשלב זה התפתחות של כשל מעי עקב NEC אינו ניתן למניעה, ייתכן שמחקרים מפורטים יותר בעתיד אשר יבדקו לעומק את השפעת ההזנה וגורמי סיכון נוספים על התפתחות כשל המעי, יביאו לשינוי באבחנת NEC וניהול המחלה.

J Pediatr 2010


לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    כלי תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית סייע בהפחתת משך הזמן שהקדישו רופאים לרשומות רפואיות ממוחשבות בבית לצד הפחתה משמעותית של משך הזמן השבועי שהקדישו הרופאים למשימות הקשורות ברשומות רפואיות ממוחשבות מחוץ לשעות העבודה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים גייסו 112 רופאים שעבדו כרופאי משפחה, פנימאים ורופאי ילדים בצפון […]

  • האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology עולה כי בילדים עם הידראדניטיס סופורטיבה שכיחות גבוהה יותר של השמנת-יתר, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין הידראדניטיס סופורטיבה ובין השמנה בילדים, קשר אשר הוכח במבוגרים. לצורך כך, החקורים השלימו סקירה של 12 מחקרים, כולל סדרת מקרים אחת, חמישה מחקרי חתך, […]

  • סמנים בדם טבורי עשויים לסייע בחיזוי הופעת אטופיק דרמטיטיס ביילודים (JAMA Dermatol)

    סמנים בדם טבורי עשויים לסייע בחיזוי הופעת אטופיק דרמטיטיס ביילודים (JAMA Dermatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בחשיבות סמנים בדם טבורי לחיזוי התפתחות אטופיק דרמטיטיס, כאשר ביילודים שפיתחו מאוחר יותר את מחלת העור תועדו ריכוזי גבוהים יותר של TEWL (או Transepidermal Water Loss), CCL17 או TARC ((Thymus and Activation-Regulated Chemokine)) ו-IL-31 בדם טבורי. החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי להערכת הערך […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: ירידה בהתחסנות בארץ: למה זה קורה ומה המשמעות שלה?

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: ירידה בהתחסנות בארץ: למה זה קורה ומה המשמעות שלה?

    שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של “שבירת מיתוסים”. היום נדון בנושא שמעלה לא מעט דאגות בארץ ובעולם- הירידה בהתחסנות בקרב ילדים וילודים. משרד הבריאות דיווח לאחרונה על ירידה מדאיגה בשיעורי ההתחסנות, בעיקר בקרב תינוקות וילדים קטנים. בפרק הזה, ננסה להבין מה גורם לירידה הזו – האם מדובר בחששות אמיתיים לגבי בטיחות החיסונים? מה המשמעות של […]

  • ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    מחקר חדש שפורסם ב-BMC Pregnancy and Childbirth הדגים כי מרווח של 1-7 ימים ממתן סטרואידים ועד הלידה השיג את השכיחות הנמוכה ביותר של סיבוכים בפגים שנולדו בגיל הריון קטן מ-32 שבועות, ונראה כי חלק מההשפעות החיוביות נמשכות אפילו מעבר ל-8 ימים ממתן הטיפול. לעומת זאת, נראה כי מתן קורטיקוסטרואידים עשוי להיות קשור לשכיחות מוגברת של BPD. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי שכיחות התבגרות מוקדמת הייתה גבוהה יותר בילדים עם אבחנה של הידרדאדניטיס סופורטיבה, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מניתוח הנתונים עלה כי התבגרות מינית מוקדמת מלווה בסיכון גבוה יותר מכפליים להתפתחות הידרדאדניטיס סופורטיבה.  החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתונים ממאגר Explorys, שכלל למעלה מ-40 רשתות […]

  • למעלה משליש מהחולים מפתחים אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר דלקת לבלב חדה (eClinicalMedicine)

    למעלה משליש מהחולים מפתחים אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר דלקת לבלב חדה (eClinicalMedicine)

    למעלה משליש מהחולים עם דלקת לבלב חדה צפויים לפתח אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר 12 חודשים, כאשר הגורמים העיקריים המנבאים סיבוך זה כוללים דלקת לבלב אידיופטית, מחלה בדרגת חומרה בינונית-חמורה או חמורה והיסטוריה קודמת של סוכרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת eClinicalMedicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-ספיקת לבלב אקסוקריני נקשרה באופן מסורתי עם […]

  • איזון שישה גורמי סיכון עשוי להפחית את הסיכון למחלת כליות כרונית במטופלים עם השמנה (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    איזון שישה גורמי סיכון עשוי להפחית את הסיכון למחלת כליות כרונית במטופלים עם השמנה (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    איזון אופטימאלי של לחץ הדם, המוגלובין מסוכרר, LDL, הפרשת אלבומין בשתן, הפסקת עישון והקפדה על פעילות גופנית עשויים להפחית את הסיכון המוגבר להתפתחות מחלת כליות כרונית על-רקע השמנה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ההשפעה המגנה של איזון ששת גורמי סיכון אלו בולטת יותר בגברים, באלו עם הרגלי תזונה לא-בריאים […]

  • מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות לופוס בנשים (Arthritis Care Res)

    מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות לופוס בנשים (Arthritis Care Res)

    בנשים עם צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד נרשמה עליה של 56% בסיכון לאבחנה של לופוס, בהשוואה לנשים עם הצריכה הנמוכה ביותר של מוצרי מזון אלו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research. מבין כלל מוצרי המזון, משקאות ממותקי סוכר או עם ממתיקים מלאכותיים נקשרו בקשר הבולט ביותר עם לופוס. להערכת הקשר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה