מאת ד”ר בן פודה שקד 

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-21 של ה-World Allergy Organization עולה כי אימונותרפיה תת-לשונית כנגד אלרגיה לאבקני דשא מספקת הקלה לתסמינים במהלך תקופת הטיפול, ומעבר לכך הינה בעלת השפעה ארוכת טווח של צמצום התסמינים כשנה לאחר השלמת הטיפול.

התוצאות שהוצגו מקורן במחקר בינלאומי שלב 3, שבוצע בהקצאה אקראית ובהשוואה לתרופת דמה, ואשר נועד לבחון את ההשפעה של טבליות אימונותרפיה כנגד אלרגיה לאבקני דשא (Grazak) כטיפול בדלקת האף והלחמיות (Rhinoconjuctivitis) המאפיינת את קדחת השחת.

במחקר נכללו חולים עם אלרגיה בינונית עד קשה לאבקני דשא, אשר הביעו חוסר שביעות רצון מהתגובה לטיפולים קודמים שעברו. בתחילה נכללו 634 נבדקים אשר הוקצו אקראית לקבל טבליית אימונותרפיה כנגד אלרגיה לדשא או לחילופין תרופת דמה, עם ביום למשך שלוש שנים. עד כה הושלמה השנה הראשונה למעקב וכעת מצויים החוקרים במהלך שנת המעקב השנייה. בתום השנה הראשונה, מציינים החוקרים כי 546 חולים נותרו במחקר ו-351 המשיכו לשנתו השנייה. ככלל, הנבדקים הראו שיעורי נשירה של כ-10% מדי שנה.

החוקרים מסבירים כי הנבדקים אשר פרשו מן המחקר הושוו לאלו שנותרו בו, ותגובתם לטיפול הייתה כמעט זהה, כך שאין המדובר לדבריהם באוכלוסיה הנבדלת בצורת התגובה שלה לטיפול. החולים נתבקשו לתעד תסמיני דלקת האף והלחמיות, עם ציון שניתן מדי יום במהלך עונת אבקני הדשא כולה. המדד לפיו ניתן הציון היומי כלל שני תסמינים עיניים וארבעה תסמינים הקשורים באף ונע מ-0 ל-3, כשציון של 0 משמעו היעדר תסמינים וציון של 3 משמעו תסמינים חמורים.

בנוסף, נתבקשו החולים למלא שאלון Rhinoconjuctivitis Quality of Life Questionnaire (RQLQ) מדי שבוע על מנת להעריך את השפעת המחלה על איכות חייהם. בוצעו ספירות של אבקני דשא ב-26 אתרים ברחבי אירופה על מנת לנסות ולהעריך את מידת החשיפה של החולים לאלרגן שבאבקני הדשא. החוקרים מוסיפים כי התאפשר לחולים ליטול תרופות שונות כנגד תסמיניהם, לרבות אנטיהיסטמינים פומיים או בטיפות עיניים, תרסיס סטרואידים אפי וסטרואידים סיסטמיים, על פי הצורך. עם זאת, הם נתבקשו לתעד כל נטילת תרופות שהיא במהלך עונת אבקני הדשא.

החוקרים מדווחים כי טיפול יומי למשך שלוש שנים הביא לירידה של כ-30% בתסמינים ולירידה של כ-40-50% בצורך בטיפול תרופתי נוגד אלרגיה דחוף במהלך החשיפה העונתית לאבקני הדשא. הם מדגישים את החשיבות של המשך הירידה בתסמינים גם לאחר שלוש שנות טיפול. ירידה זו, הם מוסיפים, נמשכה לכל הפחות 12 חודשים, עם אותה ההקלה התסמינית בעונה העוקבת. בנוסף, הם מציינים כי הטיפול נסבל היטב וכי תופעות הלוואי הוגבלו על פי רוב לגרד ונפיחות בפה אשר חלפו תוך שבוע-שבועיים.

בתום השנה הרביעית למחקר, משמע כשנה לאחר תום הטיפול בן שלוש השנים בטבליות אימונותרפיה כנגד אלרגיה לאבקני הדשא, מצאו החוקרים כי ציוני התסמינים של דלקת האף והלחמיות היו נמוכים ב-26% בהשוואה לקבוצת הביקורת שטופלה בתרופת דמה (p < 0.001). מדדי הצורך בתרופות היו אף הם נמוכים ב-29% בקבוצת הטיפול (p < 0.02). באשר לאיכות חייהם של החולים, הרי שציוני שאלון ה-RQLQ עמדו בקורלציה לחשיפה לאבקני הדשא, וציון ה-RQLQ הכולל במהלך עונת האבקנים היה טוב יותר (נמוך יותר) ב-23% בקבוצת הטיפול בהשוואה לקבוצת הביקורת (p = 0.004).

החוקרים מתארים כי האתגרים הכרוכים בניסיון להעריך ציוני דלקת האף והלחמיות לאורך עונת אבקנים ארוכה, במהלכה לפחות ב-40% מהימים היו כמויות נמוכות של אבקנים כאלו באוויר. הם מציינים כי בחרו לחלק את תקופת המעקב לקבוצות של עשרה ימים, תוך מדידת ספירות האבקנים הכוללות. בימים בהם ספירת האבקנים הייתה נמוכה מ-10, כ-70% מהחולים לא דיווחו על תסמינים, 25% דיווחו על תסמינים קלים עד בינוניים, ו-5% בלבד דיווחו על תסמינים קשים. לעומת זאת, בימים בהם ספירת האבקנים הייתה גבוהה, חולים רבים יותר דיווחו על תסמינים קשים.

כשבחנו החוקרים מדד משולב של תסמינים וטיפול תרופתי גם יחד, והשוו אותו אל מול ספירות האבקנים, נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת הטיפול ובין הקבוצה שטופלה בתרופת דמה. מעניין לציין כי ההבדל בין הקבוצות היה ניכר יותר במהלך השנה השלישית והרביעית של המחקר. כמו כן, הבדל זה גבר ככל שעלו ספירות האבקנים באוויר.

לדברי החוקרים, אימונותרפיה כנגד אלרגנים הינה יעילה בקרב חולים הסובלים מצורה חמורה של קדחת השחת. לטענתם מחקרם זה הינו הראשון המספק מידע משכנע אודות טבליות אימונותרפיה כנגד אלרגיה לאבקני דשא הניתנות תת-לשונית משיגות השפעה ארוכת טווח.

מומחה בתחום אשר נכח בכנס ונתבקש להגיב לפרסום הדברים מסביר כי היתרון של אימונותרפיה תת-לשונית הינו פרופיל בטיחות טוב המאפשר את נטילתו בבית, בעוד שטיפול בזריקות מצריך ביצוע בידי רופא מוסמך על מנת להימנע מהסיכון האפשרי של תופעות לוואי. לדבריו, נראה כי ניתן להשיג את אותן התוצאות הקליניות (באמצעות אימונותרפיה תת-לשונית). באשר לחסרונו של הטיפול, המומחה מציין כי יש ליטול אותו מדי יום, בעוד שהזריקות ניתנות מדי שמונה שבועות בלבד. המומחה מסכים עם החוקרים כי זוהי הפעם הראשונה בה הודגמה ההשפעה ארוכת הטווח של אימונותרפיה תת-לשונית כמו זו שהוכחה בעבר עבור אימונותרפיה תת-עורית.

באותו עניין, נציין כי דיווחנו השבוע על פרסום המלצות והנחיות חדשות מטעם ה-World Allergy Organization אודות השימוש הנכון באימונותרפיה תת-לשונית.

מתוך הכנס השנתי ה-21 של ה-World Allergy Organization, המכונה ה-World Allergy Congress (WAC), שנערך בבואנוס-איירס בדצמבר 2009.

לידיעה במדסקייפ