מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-21 של ה-World Allergy Organization (המכונה World Allergy Congress, WAC) עולה כי פורמולות היפואלרגניות המבוססות על חלב פרה שעבר הידרוליזה או שילובים של חומצות אמינו מראות וריאביליות רבה ביחס למאפייניהן הביוכימיות והאימונולוגיות. לדברי החוקרים, ניתן לזהות ולמדוד את מידת ה’היפואלרגניות’ של תמיסה זו או אחרת באמצעות בדיקת Sodium dodecyl sulfate polyacrylamide gel electrophoresis (SDS-PAGE), ספקטרומטריית מסה, ומידת הריאקטיביות של אימונולובולין IgE עבור כל תמיסה.

החוקרים מסבירים כי במהלך השנה הראשונה לחייהם, בין 2-3% מתינוקות מפתחים היפרסנסטיביות לחלב פרה. תופעה זו קשורה פעמים רבות לחשיפה מוקדמת לחלב פרה. פורמולות אשר אינן בעלות תכונות אלרגניות ואינן מובילות לייצור של ציטוקינים מזיקים עשויות להועיל במניעת הסנסיטיזציה לחלב פרה והאלרגיה בילדים שעלולים להיות רגישים אליו.

מזה קרוב לחמישים שנה, חוקרים מדענים את חלבוני החלב. מחקרים קודמים הראו כי הרגישות נוטה להופיע יותר בקרב ילדים עם חשיפה מוקדמת לחלב פרה. מאחר ולמעלה ממחצית הילדים האלרגיים אינם בעלי סיפור משפחתי של אלרגיה, הרי שדרך יעילה למניעת אלרגיות לחלב עשויה להיות השימוש בחלב שעבר הידרוליזה בקרב כל הילדים הצורכים תוספים לחלב האם.

במחקרם הנוכחי, ביקשו החוקרים לבחון 16 פורמולות שונות המבוססות על חלב פרה, וזאת במטרה לקבוע את מידת האלרגניות של כל אחת מהן. מידת ריאקטיביות ה-IgE נבדקה עבור כל תמיסה בסרום שנלקח מ-22 חולים שהינם אלרגיים לחלב פרה. בנוסף, נבדקו הפרוליפרציה של תאי T והפרשת הציטו קינים בתרביות של תאים מונונוקלאריים מדם היקפי, אשר נלקחו מחולים עם אלרגיה לחלב פרה וכן מאנשים עם נוגדני IgG הספציפיים לחלב פרה.

מבין 16 התמיסות שנבדקו, מצאו החוקרים כי אלו מהן שהכילו תרכובות של חומצות אמינו הראו את מידת הפעילות קושרת ה-IgE הנמוכה ביותר, את מידת הריאקטיביות הנמוכה ביותר של תאי T, ואת הפעילות האלרגנית הנמוכה ביותר. לעומתן, התמיסות שמכילות חלבונים שלמים הראו מידות גבוהות של פעילויות אימונוגניות אלו.

כמו כן, מציינים החוקרים כי ניתן היה לראות הבדל באינדוקציה של רמות הציטו קינים, כך שניתן לומר שאפשר היה לזהות את התמיסות אשר צפויות לעורר רמות נמוכות יותר לעומת אחרות, עבור ציטוקינים כגון Interferon-gamma, Interferon-alpha ו-Interleukin-6 (IL-6), וכאלו המעוררות רמות נמוכות יותר של הציטוקינים המניעים את תאי Th2– IL-5 ו-IL13.

החוקרים מסכמים כי ניתן היה לדרג את הפורמולות השונות ביחס למידת הפעילות האלרגנית שלהן. הם מדגישים כי עלה בידם להדגים כי תמיסות מסוימות אינן מעוררות תבנית ציטוקינית בעלת פוטנציאל להשפעה משמעותית (בגרימת אלרגיה), דבר המצביע לא רק על היעדר דלקת הקשורה ב-IgE והיעדר פעילות המביאה לסנסיטיזציה, כי אם גם על כך שאינן מעוררות ייצור ציטוקינים מזיקים.

כשנשאל מומחה בתחום אשר נכח בכנס בדבר השונות הרבה שבסטנדרטים לתמיסות חלב פרה המכונות היפואלרגניות, השיב כי אין בכך הפתעה רבה, מאחר ותהליכי הייצור משתנים בין יצרן אחד למשנהו. המומחה מוסיף כי המולקולות או הפפטידים שנותרים בתמיסה (לאחר תהליך הייצור והעיבוד) עשויים להיות שונים מאוד בין תמיסות שונות, כדוגמת חלבון ה-Whey אשר עובר הידרוליזה נרחבת. לדבריו, ניתן למצוא בו Casein, משום שמקור ה-Whey הינו בחלב המלא, ועם זאת הוא טוען כי ככלל התמיסות המבוססות על Casein הינן היפואלרגניות על אף שמכילות Whey. רק בין 3-5% מהילדים אשר הינם אלרגיים לחלב פרה מראים אלרגיה לתמיסה בה עבר החלבון הידרוליזה נרחבת, הוא מציין.

מאידך, תמיסות בהן עבר החלבון הידרוליזה חלקית עשויות להכיל פפטידים גדולים יותר ולגרום לאלרגיה, מוסיף המומחה, כל שעל אף שעשויות להיות יעילות כמניעה, הן למעשה מצויות בהתווית-נגד עבור ילדים שכבר סובלים מאלרגיה. לטענתו, את מי שכבר הינו אלרגי לחלב פרה או לפורמולת חלב יש להעביר לפורמולה שעברה הידרוליזה נרחבת, ולמעלה מ-95% מהפורמולות המצויות בשוק עשויות להיות נסבלות היטב. באם אלו האחרונות אינן נסבלות, ניתן לעבור לדבריו לפורמולות המבוססות על חומצות אמינו.

בנוסף, המומחה מציין כי בחירת הפורמולה תלויה בזמינות, בחברה, בקהילה וכן במחיר. לדבריו מרבית הילדים האלרגיים לחלב פרה עשויים לסבול היטב פורמולת סויה, אשר מחירה דומה, זמינותה טובה וטעמה סביר. כך, יש להתאים את בחירת הפורמולה לילד בצורה פרטנית, הוא מציע.

לבסוף, מציינים החוקרים כי פורמולות מסוימות אינן מביאות לדלקת הקשורה ב-IgE או לריגוש, ואינן מעוררות ייצור של ציטוקינים מזיקים. הם מציעים כי תתכן תועלת לפורמולות חלב אלו גם בהקשר של יתר הסוגים של מחלות דלקתיות, כדוגמת מחלת מעי דלקתית.

מתוך הכנס השנתי ה-21 של ה-World Allergy Organization (המכונה World Allergy Congress, WAC) שנערך בבואנוס איירס, בדצמבר 2009.

לידיעה במדסקייפ