מאת ד”ר בן פודה שקד 

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-21 של ה-World Allergy Organization עולה כי אימונותרפיה תת-לשונית (Sublingual immunotherapy, SLIT) כנגד אלרגיה ללטקס הינה בעלת פרופיל בטיחות טוב, וכי רק מיעוט מהחולים חווים תופעות לוואי מקומיות במהלך האינדוקציה של הטיפול, תופעות אשר פוחתות בשלב האחזקתי שלו.

במחקר ביקשו החוקרים לבחון את האלרגיה למוצרים מגומי לטקס טבעי, אשר הוגדרה בשנות התשעים של המאה הקודמת כמצב קליני משמעותי. באופן טיפוסי, ההתמודדות עם רגישות זו כוללת הימנעות מהאלרגן והחלפתו, אם כי הימנעות ארוכת טווח נדרשת על מנת להימנע לחלוטין מתגובה אלרגית.

החוקרים מסבירים כי סנסיטיזציה מתפתחת בקרב 5% עד 17% מהאנשים הנחשפים ללטקס, ונגרמת על ידי חלבון ה-Hevein, שהינו פרה-פרוטאין הקיים בגומי לטקס טבעי, שזוהה בשנות התשעים כאלרגן נפוץ הגורם לתגובות ללטקס בקרב עובדי מערכת הבריאות.

לדברי החוקרים, שמקורם באיטליה, במדינתם ישנם עובדים רבים של מערכת הבריאות אשר באים במגע עם החולים ואינם מטפלים בהם (למשל- מסייעים ברחיצתם או החלפת בגדיהם). עובדים אלו מהווים לטענתם את חלק הארי מבין החולים הסובלים מאלרגיה ללטקס. בנוסף, ישנה חשיבות רבה לעובדי מערכת הבריאות אשר נחשפים ללטקס במסגרת העבודה בחדר הניתוח, שהרי שם ישנם ריכוזים גבוהים של אבקת הלטקס. הם מוסיפים כי עבודותיהם בקרב סטודנטים לרפואה הראו שיעור נמוך של רגישות ללטקס, המשתווה לזה של האוכלוסיה הכללית- אולם נצפתה עלייה בשיעור זה לאחר ארבע שנות לימודי רפואה או סיעוד.

החוקרים מוסיפים כי כמות קטנה יותר של חלבון הלטקס במכשור רפואי עשוי לצמצם את התגובה האלרגית אולם לא להעלימה לחלוטין. הם מזכירים כי הוצע שאימונותרפיה עשויה להשיג ירידה ארוכת טווח ברגישות זו, אולם אימונותרפיה תת-עורית כנגד לטקס גרמה עד כה לתגובות מערכתיות קשות בחולים מסוימים. לפיכך, ביקשו החוקרים במחקרם זה לבחון שמא אימונותרפיה הניתנת תחת-הלשון (SLIT) ומכילה תמצית של לטקס הינה בטוחה באנשים עם רגישות לאלרגן.

במחקר נכללו 15 משתתפים (11 נשים ו-4 גברים) עם אלרגיה תעסוקתית למוצרי גומי לטקס ממקור טבעי. גילאי המשתתפים נעו בין 26 ו-46 שנים (גיל ממוצע 36.6 שנים). כשאובחנו עם רגישות ללטקס, שמונה מהחולים התייצגו עם נזלת, ארבעה הראו נזלת ואסתמה ושלושה סבלו מתגובה עורית (אורטיקריה). החוקרים מציינים כי לא הייתה קיימת בחולים מחלה נשימתית אלרגית מעבר לרגישות זו. כל החולים עברו הערכה באמצעות בדיקות בדקירת-סיכה לתמציות אלרגנים נשאפים נפוצים, וכן בדיקה כזו עם תמצית לטקס ועם אימונוגלובולין E הספציפי לסרום.

החוקרים מדווחים כי שלב אינדוקציה תת-לשוני בן ארבעה ימים (במהלכו החולים קיבלו מנה מצטברת של עד 500 מיקרוגרם) בוצע בבית החולים. השלב האחזקתי של הטיפול ניתן בבית על ידי החולים עצמם וכלל שלוש מנות שבועיות למשך שישה שבועות. תמצית הלטקס בה נעשה שימוש (ALK-Abello) הינה תמצית Ammoniac הדומה לזו המשמשת בייצור כפפות גומי. החולים נתבקשו לתעד תופעות לוואי העשויות להיות קשורות בטיפול ה-SLIT, את מועד הופעתן וכל טיפול בו נעזרו עבורן.

מבין 15 הנבדקים, שלושה פיתחו תופעות לוואי מקומיות: שניים דיווחו על גרד בפה ואחד דיווח על גרד בחלל הפה המלווה בנפיחות של הלשון. 12 הנבדקים הנותרים לא דיווחו על תופעות לוואי כלשהן כתוצאה מטיפול ה-SLIT. כמו כן לא נצפו תופעות לוואי סיסטמיות. על בסיס ממצאים אלו, מסיקים החוקרים כי טיפול ה-SLIT כנגד רגישות ללטקס הינו בעל פרופיל בטיחות טוב, אם כי יעילותו הקלינית תצטרך להיבחן במחקרים מבוקרים גדולים.

מומחה בתחום אשר נכח בכנס ונתבקש להגיב לפרסום הדברים, מספר כי ההתעניינות ברגישות ללטקס הלכה וגברה עם השנים, וכי כיום במעבדות רבות אין כל שימוש בלטקס- נמנעים ממנו לחלוטין. לדבריו, הבעיה בשימוש בכפפות גומי הינה שכאשר מזיעים בתוכן, הדבר גורם לסביבה מיטבית להוצאת תמצית חלבון ה-Heiven. סוגיה נוספת הייתה ילדים אשר עברו מספר רב של ניתוחים ולפיכך עברו סנסיטיזציה לאלרגן. עם זאת, הפסקת השימוש בלטקס הביאה להיעלמות הבעיה, לדבריו. כשנשאל מהו מקומו של טיפול אימונותרפי תת-לשוני כנגד הרגישות בהינתן העובדה כי מרבית עובדי מערכת הבריאות יכולים להימנע מלטקס לחלוטין, השיב המומחה כי יתכן והטיפול ישחק תפקיד בקרב החולים המועטים המראים רגישות משמעותית. הדבר יצריך ביצוע הטיפול בתנאים מבוקרים בלבד, הוא מוסיף.

מתוך הכנס השנתי ה-21 של ה-World Allergy Organization (המכונה ה-World Allergy Congress, WAC) שנערך בדצמבר 2009 בבואנוס-איירס, ארגנטינה.

לידיעה במדסקייפ