Clinical pharmacology

למעלה ממחצית החולים עם אנאפליקסיס פונים מאוחר לקבלת טיפול רפואי (מתוך כנס World Allergy Congress)

מאת ד”ר בן פודה שקד      

                              

במחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-21 של ה-World Allergy Organization (המכונה World Allergy Congress, WAC) ובו ביקשו חוקרים לבחון את השימוש של חולים עם אנאפילקסיס בתרופות ואשר הגורמים לעיכוב בפנייתם לקבלת טיפול רפואי, נמצא כי קרוב לשני שליש מהחולים עם מרשם לאפינפרין בהזרקה עצמית (Self-injectible Epinephrine, SIE) לא עשו בו שימוש עד להגעתם לחדר המיון.

החוקרים מסבירים כי בארצות הברית, בין 1,000 ל-2,000 בני אדם מתים מדי שנה כתוצאה מתגובת אנאפילקסיס, פעמים רבות כזו הקשורה במזון בקרב מתבגרים ובוגרים צעירים, וכי רבים ממקרי תמותה אלו הינם ניתנים למניעה. הם מציינים כי עד כה קיים מחסור במחקרים בנושא אשר מתייחסים לידע של החולים אודות מחלתם, וטוענים כי חינוך החולה הינו גורם מרכזי במניעת עיכוב בקבלת טיפול רפואי- הן ביחס לפניית החולה לחדר מיון והן ביחס לשימוש שעושה ב-SIE. במחקרם זה, אספו החוקרים מידע באמצעות שאלונים אשר ניתנו לחולים בעודם בחדר המיון וכן באמצעות מעקב טלפוני.

במחקר נכללו 42 חולים (מהם 26 נשים) אשר התקבלו בחדר מיון בשל תסמינים של אנאפילקסיס. גילאיהם נעו בין 13 ל-52 שנים (חציון 30 שנים). לדברי החוקרים, מעט יותר ממחציתם (22 חולים) דיווחו על עיכוב בפנייתם לחדר המיון, כש-15 מהם מדווחים כי ציפו שתסמיניהם ייעלמו מעצמם. עם זאת, חומרת התגובה האנאפילקטית איננה ניתנת לניבוי מראש, והטיפול עלול להגיע מאוחר מדי, מדגישים החוקרים. תגובות קלות מהן סבל החולה בעברו עלולות להוביל לתגובות קשות וחמורות בהמשך.

הגורמים לתגובות האנאפילקטיות שנרשמו במחקר כללו מוצרי מזון, חרקים, תרופות ואלרגנים אחרים, וכן תגובות שהגורם להן לא היה ידוע. משך הזמן שחלף מהחשיפה לאלרגן ועד להופעת התסמינים נע בין 6 ל-39 דקות (חציון, 15 דקות), וכמעט כל החולים (95.2%) עשו שימוש בטיפול תרופתי כלשהו בטרם קיבלו טיפול מיטבי, לרבות אנטיהיסטמינים (19 חולים), משאפי Albuterol (4 חולים) ונבולייזר (חולה אחד). המחקר הנוכחי התמקד ב-19 החולים אשר מראש נשאו מרשם לאפינפרין להזרקה עצמית (SIE). החוקרים מציינים כי מבין 14 החולים אשר נשאו עמם SIE בעת התגובה האנאפילקטית, רק שבעה עשו בו שימוש.

אנקדוטאלית, מספרים החוקרים כי הסיבה השכיחה ביותר שדווחה במחקר לאי שימוש ב-SIE הייתה רצונם של החולים לראות שמא יחול שיפור בתסמינים ללא טיפול בטרם יזריקו לעצמם אפינפרין. סיבה נוספת הייתה אמונם של חולים מסוימים כי באם יזריקו לעצמם אפינפרין לא תהיה להם ברירה אלא לפנות לבית החולים, ולפיכך הסתייגו מההזרקה.

בשאלון בו עשו החוקרים שימוש נתבקשו החולים לציין מה הסיבה לכך שלא עשו שימוש ב-SIE. החוקרים מדווחים כי שלושה חולים הקלו ראש בחומרת תסמיניהם, אחד לא מצא את מזרק ה-SIE שלו, אחד חש כי השימוש ב-SIE אינו בטוח, אחד דיווח כי לא היה ברור לו אם אכן יש צורך בשימוש ב-SIE, וחולה נוסף נשא SIE שפג תוקפו.

כשנשאלו החוקרים שמא השימוש ב-SIE אכן הגביר את הצורך של החולים להתפנות לחדר מיון, הם השיבו בשלילה. לדבריהם, האינדיקציה המשמעותית ביותר לפנייה לבית החולים הינה חומרת התגובה. הם מדגישים כי יש להשתמש ב-SIE בשלב מוקדם, מאחר ולא ניתן לדעת אם התגובה הנוכחית תהיה מסוכנת אם לאו. כך, יש לטענתם בפנייה לבית החולים או בקבלת טיפול רפואי משום ‘ביטוח’. מספר המקרים הקטלניים שאירעו בעקבות אנאפילקסיס התרחשו באנשים אשר בחרו לחכות (עם הטיפול הרפואי), וכשפנו לטיפול כבר היה מאוחר מדי, מזכירים החוקרים.

החוקרים מוסיפים כי במקרים נדירים ביותר, ההשפעה של אפינפרין על הלב עלולה לגרום לאוטם לבבי. עם זאת, בבחינת המקרים הללו- כפי שנעשה בידי חוקרים אחרים- עולה כי כמעט בכל המקרים מדובר היה במינון יתר של אפינפרין. כמעט בלתי אפשרי להגיע לכך עם מזרק ה-EpiPen או SIE, מדגישים החוקרים, מאחר ובהם ישנו המינון הנכון.

מומחית בתחום אשר נכחה בכנס דיברה אודות חשש נוסף עליו מדווחים החולים אודות SIE. לדבריה, מטופליה מספרים כי לא עשו שימוש ב-SIE מכיוון שלא רצו להתפנות לחדר מיון. מאחר ובארצות הברית לא כולם בעלי ביטוח רפואי אשר מכסה את הנסיעה היקרה באמבולנס, הם אינם מעוניינים לשלם עליה, היא מסבירה. המומחית טוענת כי יש להדגיש שהטעות החמורה ביותר שניתן לעשותה הינה לא לעשות שימוש (ב-SIE) ולא לפנות לחדר מיון. חשש נוסף אותו העלתה המומחית הינו חשש של אנשים מסוימים להזריק לעצמם או לילדיהם.

המומחית מזכירה כי פורסם מחקר מעניין בו אלרגולוג לקח קבוצה של מטופלים צעירים ובריאים, מתבגרים ומבוגרים, וביקש מהם להזריק לעצמם SIE בסביבה מבוקרת במרפאתו, כשהם אינם סובלים מתגובה אנאפילקטית. נראה היה שכל הנבדקים ובני משפחותיהם היו שבעי רצון לאחר ניסיון זה מאחר וראו כי הם מסוגלים לעשות זאת וכי אין הדבר כרוך בתופעות לוואי איומות.

מתוך הכנס השנתי ה-21 של ה-World Allergy Organization (המכונה World Allergy Congress, WAC) שנערך בבואנוס איירס, בדצמבר 2009.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    כלי תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית סייע בהפחתת משך הזמן שהקדישו רופאים לרשומות רפואיות ממוחשבות בבית לצד הפחתה משמעותית של משך הזמן השבועי שהקדישו הרופאים למשימות הקשורות ברשומות רפואיות ממוחשבות מחוץ לשעות העבודה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים גייסו 112 רופאים שעבדו כרופאי משפחה, פנימאים ורופאי ילדים בצפון […]

  • האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology עולה כי בילדים עם הידראדניטיס סופורטיבה שכיחות גבוהה יותר של השמנת-יתר, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין הידראדניטיס סופורטיבה ובין השמנה בילדים, קשר אשר הוכח במבוגרים. לצורך כך, החקורים השלימו סקירה של 12 מחקרים, כולל סדרת מקרים אחת, חמישה מחקרי חתך, […]

  • טיפול קצר בסטרואידים עלול להביא לעליה בסיכון לסוכרת (מתוך כנס ה-EASD)

    טיפול קצר בסטרואידים עלול להביא לעליה בסיכון לסוכרת (מתוך כנס ה-EASD)

    בחולים תחת טיפול בגלוקוקורטיקואידים סיסטמיים במהלך אשפוז קצר תועד סיכון גבוה יותר מכפליים להופעה חדשה של סוכרת, בהשוואה לאלו שלא טופלו בסטרואידים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-European Association for the Study of Diabetes. החוקרים מבריטניה השלימו מחקר עוקבה תצפיתי שהתבסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות של חולים שאושפזו בין תחילת שנת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Atezolizumab תת-עורי כנגד מגוון מחלות ממאירות (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Atezolizumab תת-עורי כנגד מגוון מחלות ממאירות (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Atezolizumab ו-Hyaluronidase (טיסנטריק) כזריקה תת-עורית למבוגרים לכלל ההתוויות המאושרות של הפורמולה התוך-ורידית של התכשיר. ההתוויות המאושרות כוללות סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer), SCLC (או Small-Cell Lung Cancer), סרטן כבד, מלנומה וסרקומה אלבאולרית. מדובר במעכב PD-L1 הראשון שקיבל אישר כטיפול הניתן […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: ירידה בהתחסנות בארץ: למה זה קורה ומה המשמעות שלה?

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: ירידה בהתחסנות בארץ: למה זה קורה ומה המשמעות שלה?

    שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של “שבירת מיתוסים”. היום נדון בנושא שמעלה לא מעט דאגות בארץ ובעולם- הירידה בהתחסנות בקרב ילדים וילודים. משרד הבריאות דיווח לאחרונה על ירידה מדאיגה בשיעורי ההתחסנות, בעיקר בקרב תינוקות וילדים קטנים. בפרק הזה, ננסה להבין מה גורם לירידה הזו – האם מדובר בחששות אמיתיים לגבי בטיחות החיסונים? מה המשמעות של […]

  • ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    מחקר חדש שפורסם ב-BMC Pregnancy and Childbirth הדגים כי מרווח של 1-7 ימים ממתן סטרואידים ועד הלידה השיג את השכיחות הנמוכה ביותר של סיבוכים בפגים שנולדו בגיל הריון קטן מ-32 שבועות, ונראה כי חלק מההשפעות החיוביות נמשכות אפילו מעבר ל-8 ימים ממתן הטיפול. לעומת זאת, נראה כי מתן קורטיקוסטרואידים עשוי להיות קשור לשכיחות מוגברת של BPD. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

  • התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    התבגרות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר להידרדאדניטיס סופורטיבה בילדים (JAMA Dermatol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי שכיחות התבגרות מוקדמת הייתה גבוהה יותר בילדים עם אבחנה של הידרדאדניטיס סופורטיבה, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מניתוח הנתונים עלה כי התבגרות מינית מוקדמת מלווה בסיכון גבוה יותר מכפליים להתפתחות הידרדאדניטיס סופורטיבה.  החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתונים ממאגר Explorys, שכלל למעלה מ-40 רשתות […]

  • טיפול ב-Adalimumab טוב יותר מ-Cyclosporine במניעת הישנות דלקת ענביה (The Lancet Rheumatol)

    טיפול ב-Adalimumab טוב יותר מ-Cyclosporine במניעת הישנות דלקת ענביה (The Lancet Rheumatol)

    טיפול ב- Adalimumab בשילוב עם קורטיקוסטרואידים נמצא עדיף על Cyclosporine בשילוב עם קורטיקוסטרואידים במניעת התלקחות דלקת ענביה לצד פרופיל בטיחות חיובי בחולים עם מחלת בכצ’ט חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Rheumatology. מנגד, טיפול ב-Interferon Alfa-2a אינו יעיל יותר מ-Cyclosporine. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את היעילות והבטיחות של שלושה תכשירים אימונו-מודולטוריים: […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה