Clinical pharmacology

האם לחשיפה תוך רחמית לתכשירים אגוניסטים לרצפטור האדרנרגי בטא-2 תתכן השפעה נוירופיזיולוגית והתנהגותית? (מתוך American Journal of Obstetrics & Gynecology)


מאת ד”ר בן פודה שקד 

במאמר סקירה אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון American Journal of Obstetrics & Gynecology טוענים הכותבים כי חשיפה תוך רחמית לתכשירים אגוניסטים לרצפטור האדרנרגי בטא-2 עלולה לשנות את האיזון בין הטונוס הסימפתטי ובין זה הפארא-סימפתטי. מאחר וישנה השערה הקושרת תכשירים אלו להפרעות תפקודיות והתנהגותיות בעובר, ולאור השימוש הנרחב בהם בקרב נשים הרות, סוקרים החוקרים במאמרם זה את המידע המעבדתי והקליני בנושא ומציעים עצות לשימוש בטוח בקבוצה זו של תרופות.

החוקרים מסבירים כי תכשירים אגוניסטים אדרנרגיים ל-Beta 2 דוגמת Terbutaline הינם קבוצת תרופות המצויה בשימוש נרחב בתחום המיילדות– כשניתנים בצורה תוך ורידית או תוך שרירית, למשל, הם משמשים לעיתים כטוקוליטיקה למטרת עצירת או עיכוב לידה, וכשניתנים בשאיפה משמשים כמרחיבי סימפונות ומסייעים לפיכך בטיפול באסתמה.

החוקרים מצוטטים מידע ממחקר שנערך בחולדות מעבדה, ולפיו הזרקה תת עורית של Terbutaline בימים 2-5 לאחר הלידה הביאה לשינויים מבניים במוח ולשינויים התנהגותיים הדומים לאלו הנצפים באוטיזם. עם זאת, הם מסייגים ומבהירים כי מדובר היה במינונים גבוהים בהרבה מאלו בהם נעשה שימוש בקרב נשים בהיריון.

לדברי החוקרים, מספר מחקרים קודמים העלו חשש לפיו קיים קשר בין חשיפה תוך רחמית לקבוצת תכשירים זו ובין סיכון מוגבר למגוון הפרעות התנהגותיות בהמשך החיים, לרבות הפרעות מספקטרום האוטיזם. כך למשל, חשיפה לתכשיר Ritodrine המשמש כטוקוליטיקה נקשר במחקר אחד לתפקוד ירוד בבית הספר. נציין כי החוקרים מבחינים בין אופנים שונים של מתן תרופות אלו ובין מינונים וסוגים שונים שלהן, ומתארים את הסיכון והתועלת של כל אחד מהם בהתוויות השונות על פי הידע הקיים.

החוקרים מציגים מידע לפיו פרה-דיספוזיציה גנטית עשויה לשחק תפקיד במידת הטרטוגניות האפשרית של אגוניסטים בטא-2 אדרנרגיים, וכן מתארים את הקשר בין פעילות יתר סימפתטית ובין הפתופיזיולוגיה של מספר מחלות באדם.

לבסוף, לאור הסיכון האפשרי להפרעות נוירופיזיולוגיות והתנהגותיות ארוכות טווח בתנאים מסוימים של שימוש בתכשירים אלו, מציעים החוקרים מספר עצות שימושיות למתן בטוח שלהם בקרב נשים הרות. ראשית, הם מדגישים כי טרם נקבעה בצורה סופית מידת החשיפה הדרושה לשם גרימת נזק, ומשערים כי הדבר עשוי להצריך חשיפה מתמשכת (של למעלה משבועיים) למינונים גבוהים של תרופות מסוימות מקבוצה זו. שנית, הם מציעים להגביל את השימוש בהן להתוויות מוכחות כשתרופות אחרות אינן יעילות או אינן זמינות. הם מוסיפים כי משך הטיפול צריך להיות קצר ככל האפשר, וקוראים להמשך המחקר בתחום על מנת להגדיר בצורה טובה יותר את התנאים לשימוש בטוח בהם בהיריון. כמו כן, יש צורך לטענת החוקרים במחקרים פרמקוגנטיים על מנת לאפיין טוב יותר את הנשים המצויות בסיכון גבוה לטרטוגניות בעקבות השימוש בתרופות אלו.

AJOG 2009

לידיעה ב-DocGuide

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית מפחית את הזמן שהשקיעו רופאים ברשומות הרפואיות (JAMA Netw Open)

    כלי תיעוד קליני בסיוע בינה מלאכותית סייע בהפחתת משך הזמן שהקדישו רופאים לרשומות רפואיות ממוחשבות בבית לצד הפחתה משמעותית של משך הזמן השבועי שהקדישו הרופאים למשימות הקשורות ברשומות רפואיות ממוחשבות מחוץ לשעות העבודה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים גייסו 112 רופאים שעבדו כרופאי משפחה, פנימאים ורופאי ילדים בצפון […]

  • האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    האם השמנה מעלה את הסיכון להידראדניטיס סופורטיבה בילדים? (Pediatric Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology עולה כי בילדים עם הידראדניטיס סופורטיבה שכיחות גבוהה יותר של השמנת-יתר, בהשוואה לאלו ללא המחלה העורית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין הידראדניטיס סופורטיבה ובין השמנה בילדים, קשר אשר הוכח במבוגרים. לצורך כך, החקורים השלימו סקירה של 12 מחקרים, כולל סדרת מקרים אחת, חמישה מחקרי חתך, […]

  • טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות מלווה בסיכון מוגבר לזיהום נשימתי חמור (Lancet Psychiatry)

    טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות מלווה בסיכון מוגבר לזיהום נשימתי חמור (Lancet Psychiatry)

    טיפול אנטי-פסיכוטי לסכיזופרניה או הפרעות פסיכוטיות אחרות מלווה בסיכון מוגבר לזיהום COVID-19 חמור או זיהום נשימתי אחר ואשפוז נלווה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Lancet Psychiatry. עם זאת, לא תואר קשר בין טיפול אנטי-פסיכוטי ובין הסיכון לזיהום קל. החוקרים בחנו את הנתונים ממספר מאגרים בדנמרק שכללו 85,083 משתתפים (גיל חציוני של 45.8 […]

  • טיפול קצר בסטרואידים עלול להביא לעליה בסיכון לסוכרת (מתוך כנס ה-EASD)

    טיפול קצר בסטרואידים עלול להביא לעליה בסיכון לסוכרת (מתוך כנס ה-EASD)

    בחולים תחת טיפול בגלוקוקורטיקואידים סיסטמיים במהלך אשפוז קצר תועד סיכון גבוה יותר מכפליים להופעה חדשה של סוכרת, בהשוואה לאלו שלא טופלו בסטרואידים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-European Association for the Study of Diabetes. החוקרים מבריטניה השלימו מחקר עוקבה תצפיתי שהתבסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות של חולים שאושפזו בין תחילת שנת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Atezolizumab תת-עורי כנגד מגוון מחלות ממאירות (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Atezolizumab תת-עורי כנגד מגוון מחלות ממאירות (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Atezolizumab ו-Hyaluronidase (טיסנטריק) כזריקה תת-עורית למבוגרים לכלל ההתוויות המאושרות של הפורמולה התוך-ורידית של התכשיר. ההתוויות המאושרות כוללות סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer), SCLC (או Small-Cell Lung Cancer), סרטן כבד, מלנומה וסרקומה אלבאולרית. מדובר במעכב PD-L1 הראשון שקיבל אישר כטיפול הניתן […]

  • סמנים בדם טבורי עשויים לסייע בחיזוי הופעת אטופיק דרמטיטיס ביילודים (JAMA Dermatol)

    סמנים בדם טבורי עשויים לסייע בחיזוי הופעת אטופיק דרמטיטיס ביילודים (JAMA Dermatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בחשיבות סמנים בדם טבורי לחיזוי התפתחות אטופיק דרמטיטיס, כאשר ביילודים שפיתחו מאוחר יותר את מחלת העור תועדו ריכוזי גבוהים יותר של TEWL (או Transepidermal Water Loss), CCL17 או TARC ((Thymus and Activation-Regulated Chemokine)) ו-IL-31 בדם טבורי. החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי להערכת הערך […]

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: ירידה בהתחסנות בארץ: למה זה קורה ומה המשמעות שלה?

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: ירידה בהתחסנות בארץ: למה זה קורה ומה המשמעות שלה?

    שלום וברוכים הבאים לעוד פרק של “שבירת מיתוסים”. היום נדון בנושא שמעלה לא מעט דאגות בארץ ובעולם- הירידה בהתחסנות בקרב ילדים וילודים. משרד הבריאות דיווח לאחרונה על ירידה מדאיגה בשיעורי ההתחסנות, בעיקר בקרב תינוקות וילדים קטנים. בפרק הזה, ננסה להבין מה גורם לירידה הזו – האם מדובר בחששות אמיתיים לגבי בטיחות החיסונים? מה המשמעות של […]

  • ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    ההשפעה של תזמון מתן סטרואדים לאם בפגות קיצונית (BMC Pregnancy and Childbirth)

    מחקר חדש שפורסם ב-BMC Pregnancy and Childbirth הדגים כי מרווח של 1-7 ימים ממתן סטרואידים ועד הלידה השיג את השכיחות הנמוכה ביותר של סיבוכים בפגים שנולדו בגיל הריון קטן מ-32 שבועות, ונראה כי חלק מההשפעות החיוביות נמשכות אפילו מעבר ל-8 ימים ממתן הטיפול. לעומת זאת, נראה כי מתן קורטיקוסטרואידים עשוי להיות קשור לשכיחות מוגברת של BPD. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה