מחקר חדש מה-Am J Kidney Dis מצביע על כך שטיפול ב-Febuxostat (פבאוריק, נאופרם) מאט את הירידה ב-eGFR במטופלים עם מחלת כליות כרונית (CKD) בדרגה 3 או 4 בהשוואה לפלצבו.
ברקע מסבירים המחברים כי היפראוריצמיה ידוע כגורם סיכון להתקדמות CKD . הנחת החוקרים הייתה ששליטה על היפראוריצמיה אסימפטומטית עשויה להאט התקדמות של CKD .
לצורך כך בוצע מחקר זה שהיה חד מרכזי, כפול סמיות, אקראי, בקבוצות מקבילות ומבוקר פלצבו. המשתתפים היו מבוגרים ממזרח הודו בגילאים 18-65 עם CKD בדרגה 3 ו-4 והיפראוריצמיה אסימפטומטית.
קבוצת ההתערבות קיבלה פבוקסוסטאט , פעם ביום למשך 6 חודשים, בעוד שקבוצת הפלצבו קיבלה תרופת דמה. בשתי הקבוצות המעקב היה עד ל-6 חודשים.
יעד המחקר המרכזי היה שיעור המטופלים שהראו ירידה של יותר מ-10% ב-eGFR מתחילת המחקר . יעדים משניים כללו שינויים ב-eGFR בשתי הקבוצות מתחילת המחקר ועד סופו.
החוקרים מדווחים כי 45 המטופלים בקבוצת הפבוקסוסטאט ו-48 בקבוצת הפלצבו נכללו באנליזה. ממוצע ה-eGFR בקבוצת הפבוקסוסטאט הראה עליה לא מובהקת סטטיסטית מ-31.5 + 13.6 ל-33.7 + 16.6 מ”ל/דקה/1.73 מ’ לאחר 6 חודשים. בקבוצת הפלצבו ממוצע ה-eGFR ירד מרמת הבסיס של 32.6 + 11.6 ל-28.2 + 11.5 מ”ל/דקה/1.73 מ’ לאחר 6 חודשים. (p=0.003). ההבדל בשינוי ה-eGFR היה 6.5 מ”ל/דקה/1.73 מ’ והיה מובהק סטטיסטי.
עוד מציינים המחברים כי 38% מהמשתתפים בקבוצת הפבוקסוסטאט היו עם ירידה גדולה יותר מ-10% ב-eGFR וזאת לעומת 54% מהמשתתפים בקבוצת הפלצבו, גם כאן ההבדל היה מובהק סטטיסטי.
מבחינת מגבלות המחקר המחברים מציינים שהמחקר כלל מספר קטן של מטופלים ותקופת המעקב הייתה קצרה, וכן שכ-10% מהאוכלוסייה שהוקצתה באקראי נשרה לפני סיום המחקר.
עם זאת, מסקנת החוקרים היא שפבוקסוסטאט מאט את הירידה ב-eGFR בהשוואה לפלצבו במטופלים עם CKD בדרגה 3 ו-4 הסובלים מהיפראוריצמיה אסימפטומטית.
Am J Kidney Dis.2015 Jul 30
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!