מחקר חדש מה-BMJ מצביע על כך שטיפול במטפורמין בחולי סוכרת, גם כאלה שהם עם הפרעות קלות בתפקוד כלייתי בטוח יותר מטיפול באינסולין , ואין עלייה בסיכון בהשוואה לתרופות פומיות אחרות.

החוקרים ביקשו להעריך את האפקטיביות והבטיחות של שימוש במטפורמין במסגרת פרקטיקה קלינית יום יומית במידגם רחב של חולי סוכרת סוג 2 עם הפרעות בתפקודי כליה.

המחקר היה התבוננותי והתקיים בין יולי 2004 לדצמבר 2010 עם משך מעקב ממוצע של 3.9 שנים במסגרת טיפול בקהילה, של 51,675 גברים ונשים עם סוכרת סוג 2 שנכללו ברשם הסוכרת השוודי.

המימצאים העיקריים שנעשה אחריהם מעקב כללו סיכון למחלה קרדיווסקולרית (CVD), תמותה מכל סיבה, וחמצת (אסידוסיס)/זיהום רציני הקשור לסוג הטיפול, ולרמת ההפרעה בתפקודי הכליה (שנבדקה באמצעות eGFR (ר”ת של estimated glomerular filtration rate ).  החוקרים עשו שימוש בהתאמות לגורמי סיכון שונים באמצעות רגרסיה מסוג COX .

נמצא שבהשוואה לטיפול מונותרפי במטפורמין, הסיכון היחסי ל-CVD פטאלי או לא פטאלי ולתמותה מכל סיבה בטיפולים הפומיים האחרים (בעיקר סולפניל אוריאה) היו 1.02 (ברווח בר סמך של 0.93-1.12) , ו-1.13 (ברווח של 1.01-1.27) ובאינסולינים הסיכון היחסי היה 1.18 (ברווח של 1.07-1.29), ובהתאמה לגורמי סיכון 1.34 (ברווח של 1.19-1.5) .

הטיפול במטפורמין, בהשוואה לכל טיפול אחר, במטופלים עם eGFR ברמות של בין 45-60 מ”ל/דקה/1.73 מ”ר, הראה סיכון מופחת לחמצת/זיהום רציני (יחס סיכון של 0.85 בטווח שבין 0.74-0.97 ), ותמותה מכל סיבה (יחס סיכון 0.87, בטווח שבין 0.77-0.99).

במטופלים עם eGFR  ברמות של בין 30-45 מ”ל/דקה/1.73 מ”ר לא הייתה במטופלי מטפורמין מונותרפי עלייה בסיכון לתמותה מכל סיבה, חמצת/זיהום רציני או CVD .

המחברים מסכמים כי מטפורמין הראה בהשוואה לאינסולין הפחתה בסיכון ל-CVD ומוות מכל סיבה, ובהשוואה לתרופות פומיות אחרות ירידה קלה בסיכון לתמותה מכל סיבה בקבוצה זו של למעלה מ-50,000 מטופלים שהיו במעקב כ-4 שנים.

במטופלים עם הפרעה בתפקוד הכלייתי נמצא גם שהטיפול במטפורמין לא הוביל לעליה בסיכון ל-CVD, תמותה מכל סיבה או חמצת/זיהום רציני.

החוקרים מציינים שבמסגרת טיפול קליני בקהילה התועלות של שימוש במטפורמין עולות בבירור על הסיכונים לתופעות לוואי חמורות.

חוזקו של המחקר הוא בהיקף הנרחב של המשתתפים וביעדי המחקר המשולבים שכללו גם חמצת, שוק, אי ספיקה כלייתית אקוטית וזיהומים רציניים במטרה לבחון את את השכיחות של חמצת לקטית (lactic acidosis ) תחת טיפול מטפורמין.

BMJ Open 2012;2:e001076 doi

הערת המערכת:   יש לציין שבארה”ב יש עדיין את “אזהרת הקופסא השחורה” הבאה למטפורמין (מתוך אתר epocrates), והפרעה בתפקודי כליה מוגדרת כהתווית נגד או כמחייבת זהירות מיוחדת במתן הטיפול:

Lactic Acidosis

can occur due to metformin accumulation; rare (approx 0.03 cases/1000 pt-yr) but fatal in 50% of cases; most cases in diabetics w/ significant renal impairment, often w/ multiple concomitant medical/surgical problems and meds; incr. risk if sepsis, dehydration, excess alcohol intake, hepatic insufficiency, renal impairment, >80 yo, or acute/unstable CHF; risk incr. w/ degree of renal impairment and age; risk may decr. w/ renal fxn monitoring and minimum effective dose; onset may be subtle w/ nonspecific sx incl. malaise, myalgias, resp. distress, incr. somnolence, nonspecific abdominal distress; lab findings incl. low pH, incr. anion gap, incr. blood lactate; GI sx occurring after tx stable not likely drug-related, may indicate lactic acidosis or other serious dz; suspect lactic acidosis in diabetic pt w/ metabolic acidosis w/o ketoacidosis; measure CrCl before and during tx; temporarily D/C metformin if hypoxemia, dehydration, sepsis or prior to intravascular radiocontrast study or any surgery; avoid in hepatic dz; avoid excessive acute or chronic alcohol intake; D/C metformin immed. if lactic acidosis suspected, hospitalize pt and monitor serum electrolytes, ketones, blood glucose, blood pH, lactate levels, and metformin levels (if indicated), use prompt HD to correct acidosis and remove accumulated metformin