ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology עולה כי אנמיה
אינה מהווה גורם מנבא לתמותה בחולים עם אי-ספיקת לב ואי-ספיקת כליות מתקדמת או חולים עם מחלת לב מתקדמת.
החוקרים מסבירים כי מטרתם הייתה להעריך את החשיבות הפרוגנוסטית של אנמיה בחולים לא-מאושפזים עם אי-ספיקת לב כרונית, המטופלים במרפאות אי-ספיקת לב ולהעריך באופן ספציפי את החשיבות הפרוגנוסטית בחולים עם הפרעה חמורה בתפקוד הכלייתי או אי-ספיקת לב מתקדמת.
לדברי החוקרים, אנמיה הינה סמן פרוגנוסטי בלתי-תלוי בחולים עם אי-ספיקת לב. ההשפעה של אנמיה על תמותה יורדת עם עליה בערכי קריאטינין.
החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי להערכת ההשפעה הפרוגנוסטית של אנמיה בכ-4,000 חולים עם אי-ספיקת לב מ-21 מרכזי אי-ספיקת לב בנורבגיה. אי-ספיקת כליות חמורה הוגדרה בנוכחות eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate) של 45 ml/min/1.73 m2 ומטה ואי-ספיקת לב מתקדמת הוגדרה כמדד NYHA (New York Heart Association) של IIIb ו-IV.
מהתוצאות עולה כי אנמיה בתחילת המחקר אובחנה ב-24% מהחולים וזוהתה כמדד מנבא חשוב לתמותה מכל-סיבה (Adjusted HR = 1.30, p=0.004). אנמיה בסיסית לא ניבאה תמותה ב-752 חולים עם ליקוי כלייתי חמור (Adjusted HR = 1.08, p=0.662) וב-528 החולים עם אי-ספיקת לב מתקדמת (Adjusted HR = 0.87, p=0.542). ב-1,743 החולים שהגיעו לביקורים הבאים, אנמיה ממושכת ניבאה באופן בלתי-תלוי פרוגנוזה גרועה יותר (Adjusted HR = 1.47, p=0.008), בניגוד לאנמיה זמנית או הופעה חדשה של אנמיה .
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי אנמיה בסיסית אינה גורם מנבא לתמותה מכל-סיבה בחולים לא-מאושפזים עם אי-ספיקת לב והפרעה חמורה בתפקוד הכלייתי או מחלת לב מתקדמת. אנמיה ממושכת לאחר טיפול אופטימאלי באי-ספיקת לב עשויה להעיד על פרוגנוזה גרועה יותר, ללא תלות בתפקוד הכלייתי או ברמה התפקודית לפי NYHA.
J Am Coll Cardiol. 2012;59(4):371-378
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!